מדינת ישראל נ' חרזי ואח'

החלטה

ביום 11.10.2011, העלה ב"כ נאשם מס' 2, עוה"ד נ. גדליהו, טענה מקדמית, לפיה דינו של כתב האישום להמחק בשל אי קיומה של חובת הידוע ומתן זכות השימוע, הקבועה בסע' 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

כב' הש' מאק-קלמנוביץ, אשר דנה בתיק אותה העת, קבעה כי ב"כ הנאשם רשאי ליצור קשר עם המאשימה תוך 30 יום ולקיים שימוע, שאם לא כן יראה כמי שוויתר על הטענה.

ביום 2.1.12 התקיים דיון נוסף, בו הודיע ב"כ נאשם מס' 2, כי שלח בימים 11.10.11 ו- 27.10.11 שני פקסים למשרדי לשכת התביעות ובהם דרישה לקיים את השימוע, אך לא נענה ולא זומן לפגישה. ב"כ נאשם 2 ציין, כי לא ווידא קבלת הפקס אצל המאשימה, אלא הסתפק במשלוח הפקס. לדבריו, למרות שלא וידא קבלת הפקסים, אין לו ספק כי הם התקבלו אצל המאשימה. ב"כ נאשם מס' 2 טען, כי לנוכח מחדלה של התביעה מלזמנו לישיבה, יש לבטל את כתב האישום.

ב"כ המאשימה מסרה, כי פניותיו של ב"כ נאשם מס' 2 אינן בפניה ומכאן נראה לה כי הן לא התקבלו, יתכן בשל תקלה במכשיר הפקס, יתכן מסיבה אחרת.

לנוכח החלטת כב' הש' מאק-קלמנוביץ מיום 11.10.11, השאלה בה עלי להכריע פשוטה – האם המאשימה עמדה בחובתה לאפשר לנאשם מס' 2 העלות בפניה את טענותיו, אם לאו.

לנוכח הצהרתו של ב"כ נאשם מס' 2, כי שלח שני פקסים למשרדי המאשימה ולא וידא כי התקבלו, אני מתקשה לראות את המאשימה כאילו לא אפשרה לנאשם מס' 2 לקיים שימוע. אין טענה מפי הנאשם כי קיבל תשובה שלילית לבקשה לקיים פגישה מסודרת ולשטוח את טענותיו (ואני לא מעלה על דעתי שהיה מקבל תשובה כזו). גם מדברי ב"כ המאשימה בדיון ביום 2.1.12 עלה שהפניות האמורות לא היו בתיק וניתן להניח שלא הגיעו ליעדן.

לנוכח זאת אני דוחה הטענה. אכן מדובר בתקלה מצערת, אולם מכשיר תקלה במכשיר פקס או התרשלות בהעברת מכתב אינה אינה יכולה להתפרש בפגיעה בזכותו של נאשם להליך הוגן. בודאי שלא פגיעה המצדיקה ביטול כתב אישום.

נאשם 2 ישיב לאישום ביום 2.4.2012, שעה 14:00.

עד למועד זה יהיה סיפק ביד בא כוחו, עו"ד גדליהו, לפנות למאשימה, לודא את קבלת פניתו, לקבוע פגישה ולהעלות בפני בעל הסמכות שם את כל טענותיו ולקבל החלטת המאשימה.

להודיע לצדדים ולעדכן היומן.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: