מדינת ישראל נ' חרבט

החלטה

בפניי בקשה לשחרורו של החשוד אשר נעצר בחשד לכניסה שלא כדין לישראל ובחשד של החזקת רכוש החשוד כגנוב.

המדובר בשקדים חשודים כגנובים במשקל כולל של כ- 380 ק"ג.

בדיון שנערך ביום 30.9.10 הגיעו הצדדים להסכמה להארכת מעצרו של החשוד עד להיום.

בדיון היום לא ביקש ב"כ המבקשת להמשיך ולהאריך מעצרו של החשוד אלא לשחרר אותו בתנאים הכוללים הפקדה.

ב"כ החשוד מסכים כמובן לשחרור אך מתנגד לתנאי השחרור ומציע שבמקום הפקדה עצמית תיחתם ערבות עצמית גבוהה.

סעיף 13(א)(1) [סמכויות אכיפה - עצרים] תשמ"ו – 1996, מאפשר מעצר של חשוד שלגביו קיים חשד סביר לביצוע עבירה שאיננה חטא ומתקיים יסוד סביר לחשוש ששחרורו יביא להתחמקות מחקירה, לשפיטה ומריצוי עונשי מאסר.

המדובר בתושב שטחים שמטבע הדברים קיים קושי להבטיח את התייצבותו להליכי השפיטה.

למרות האמור, לא ביקשה המשטרה מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים, לא הוגשה לגביו בקשה למעצר עד תום הליכים ולא הוגש כתב אישום למרות שלכאורה התגבשו הראיות לעבירות המיוחסות לו.

בהעדר כל חלופה אחרת להבטחת התייצבותו של החשוד להליכי השפיטה, היה מקום לכאורה להורות על מעצרו אלא אם כן יפקיד את העירבון כפי שביקש ב"כ המשטרה.

מתוך עיון בחומר החקירה עולה שהחשוד מנהל חשוד שהיא בבעלות אחיו בכפר בקה אל גרבייה שפרטיה ומיקומה ידוע למשטרה כפי שמפורט בדו"ח זיכרון הדברים.

כיוון שכך, ניתן לומר שאם כי בקשיים מסויימים אפשר יהיה לאתר את החשוד ולמנוע את התחמקותו מהליכי השפיטה ככל שינקטו נגדו.

כיוון שכך, אני מקבל בקשת ב"כ החשוד שלא להורות על הפקדת ערובה כחלק מתנאי השחרור.

אני מורה על שחרורו של החשוד בתנאים כדלקמן:

1.החשוד יחתום על ערבות התחייבות עצמית ע"ס 20,000 ₪ להבטחת התייצבות לחקירה, להליכי שפיטה או לריצוי עונש ככל שיידרש.

2.אני מחייב את החשוד להתייצב בכל עת שיידרש לחקירה ו/או להליכי שפיטה ו/או לצורך ריצוי העונש.

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"א, 01/10/2010 במעמד הנוכחים.

יוסף בן-חמו, סגן נשיא

הוקלד על ידי: אפרת מנשקו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: