מדינת ישראל נ' חסן (נורי)

פסק דין

רקע

1.עניינן של התובענות שבכותרת בעתירת המדינה לקבלת סעדים של צווי מניעה וכן סעדים כספיים, הנובעים כפי הנטען מפלישותיו החוזרות ונשנות של הנתבע למקרקעי ציבור, המצויים בבעלותה ו/או בחזקתה של המדינה.

2.התובענה בת.א. 5156/06 מתייחסת למקרקעין נשוא חלקות 1, 5 ו-9 (בחלק) בגוש שומה (אזור בני שמעון) 46 (ערקיב 3), ובמסגרתה עותרת המדינה לחיוב הנתבע להימנע מכניסה למקרקעין אלה ו/או תפיסת חזקה בהם, ולהימנע מפלישה וניסיון לתפוס חזקה בחלקות מקרקעין סמוכות, המצויות בחזקת המדינה, וכן עותרת המדינה לחייב את הנתבע בחיוב כספי בסכום של 80,000 ₪, בגין הנזקים וההוצאות הישירות והעקיפות שנגרמו למדינה כתוצאה מהטיפול בפלישותיו החוזרות של הנתבע.

בהסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק-דין חלקי, ניתן כנגד הנתבע צו מניעה קבוע האוסר עליו להיכנס קרקע ערקיב 3 (בש"א 3480/06), ולפיכך במסגרת התביעה העיקרית בת.א. 5156/06 נותרו לדיון הסעד הכספי והסעד הנוגע לחלקות המקרקעין הסמוכות לערקיב 3.

כן נותרה לדיון תביעה כספית שכנגד, במסגרתה טוען הנתבע והתובע שכנגד לנזקים שנגרמו לו בעקבות התנהלות המדינה ופעולות הפינוי, אשר כפי הנטען בוצעו על ידה באופן בלתי חוקי, לרבות נזקים בגין פגיעה ברכוש והחרמתו, השחתת גידולים, ונזקים בגין עגמת נפש.

3.התובענה בת.א. 8172/07 מתייחסת למקרקעין נשוא גוש 10022703 חלקה 3, ובמסגרתה עותרת המדינה לחייב את הנתבע להימנע מכניסה למקרקעין, מתפיסת חזקה בהם ומנקיטת כל פעולה בהם, כגון: פעולות מחאה בלתי מאושרות, התרסה כנגד בעלות המדינה בקרקע ואף הפרעה לביצוע פעולות בקרקע ע"י המדינה, זאת לאחר שניתנו זה מכבר צווי מניעה כנגד הנתבע האוסרים עליו כניסה למקרקעין הסמוכים לקרקע נשוא תיק זה.

בתביעתה, עותרת המדינה לקבלת סעד של צו מניעה כאמור לעיל גם בכל הנוגע למקרקעין המצויים בחזקת המדינה בכל איזור הנגב הצפוני, להטלת הוצאות משמעותיות, מותנות, ככל שמעשי הפלישה של הנתבע יימשכו, ולמתן כל סעד שיהא בו כדי להביא להפסקתם.

כן, עותרת המדינה לקבלת סעד של פיצוי כספי בסך של 123,000 ₪, בגין הנזקים וההוצאות הישירות והעקיפות, אשר נטען כי נגרמו לה כתוצאה מפעולות הפינוי והטיפול בפלישותיו הרבות והחוזרות של הנתבע.

4.המקרקעין נשוא התובענות גובלים זה עם זה, וכן גובלים המקרקעין המכונים ערקיב 3 (נשוא ת.א. 5156/06) עם המקרקעין המכונים ערקיב 2, בהם טוען הנתבע לבעלות וטענותיו בעניין זה מתבררות במסגרת ת.א. (ב"ש) 7161/06.

הקרקע ערקיב 3 הינה קרקע אשר הופקעה והועברה לקניין רשות הפיתוח על פי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג-1953, וטרם עברה הליך של הסדר. מקרקעין אלה רשומים רישום ראשון על שם רשות הפיתוח בספרי המקרקעין.

הקרקע נשוא ת.א. 8172/07 הינה קרקע בבעלות מלאה של המדינה, הקרקע רשומה על שם מדינת ישראל בלשכת רישום המקרקעין לאחר שעברה הליך הסדר.

להשלמת התמונה יצוין כי בין הצדדים התקיים הליך נוסף, נשוא ת.א. (שלום ב"ש) 5731/06 ותביעה שכנגד, במסגרתו הגישו הצדדים תביעות הדדיות הנוגעות לערקיב 2.

לאחר שבהליך זה ניתן כנגד הנתבע צו מניעה זמני האוסר עליו להיכנס למקרקעין המכונים ערקיב 2 (בש"א 3705/06), ולאור תביעת הבעלות התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בנוגע למקרקעין אלה, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה תידון סוגיית החזקה בערקיב 2 במצורף לדיון בשאלת הבעלות, במסגרת ת.א. (ב"ש) 7161/06, תוך הותרת צו המניעה הזמני על כנו ומחיקת התובענות ההדדיות בתיק הנ"ל.

תמצית טענות התובעת

5.המדינה טוענת בעיקרם של דברים כדלקמן:

הנתבע עשה לו מנהג לפלוש למקרקעי המדינה ואף לבצע בהם פעולות מחאה, תוך ביצוע הפלישות באופן חוזר ונשנה, מתריס ומקניט, ובמטרה מוצהרת לפגוע בזכויות המדינה, להיאבק ולתעתע ברשויותיה. אין כוונתו של הנתבע תפיסת חזקה, כפשוטה, כי אם שימוש בקרקע לצרכי מאבקו במדינה, והוא אינו סר, במכוון, לְמָרוּת הדין, הרשויות ובית המשפט. במעשיו הסב הנתבע לתובעת נזקים מרובים בדמות הוצאות כבדות אשר נדרשו לצורך פינוייו החוזרים.

זיהוי המקרקעין נעשה ע"י נ.צ. שצוינו ע"י הפקח שסייר בשטח בדוחות הפיקוח, באופן שלא נסתר.

למדינה זכויות ברישום ראשון על ערקיב 3, שטח אליו מנוע הנתבע מלהיכנס (בעקבות צו מניעה), והנתבע אף אינו טוען לזכויות בשטח זה. השטח נשוא ת.א. 8172/07 הינו קרקע מוסדרת בבעלות רשומה של המדינה, ואף בה לא טוען הנתבע לזכויות. מצבם המשפטי של מקרקעין אלה מאשש את עמדת המדינה, לפיה לא היתה לנתבע כל זכות לפלוש אליהם ו/או לבצע בהם את הפעולות שביצע (בין היתר הקמת מחוברים, הצבת ציוד, ביצוע פעולות מחאה וכיוצ"ב).