מדינת ישראל נ' חנני(עציר)

גזר דין

1.הנאשם, יליד שנת 1979, תושב שכם, הורשע על פי הודייתו כי ביום 7.11.10 שהה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952.

2.ב"כ המאשימה ביקשה במסגרת טיעוניה לעונש להפעיל עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק פלילי 1981-02-09 בן 9 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם וזאת, בין היתר, נוכח גליון ההרשעות של הנאשם – ת/1- והעובדה כי הנאשם שב ונתפס כאשר עונש מאסר על תנאי מרתיע בן 9 חודשים איננו מונע ממנו לבצע את העבירה.

3.מאידך, הסניגור עתר להאריך את עונש המאסר המותנה ולהסתפק בימי המעצר וזאת נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם. העובדה כי הנאשם חסך מזמנו של ביהמ"ש והודה בהזדמנות הראשונה, ובעיקר בשל העובדה כי הנאשם נשוי, אב לשלושה, הגיע לתוך תחומי מדינת ישראל על מנת "לשבור לחם" ולא לעשות כל עבירה אחרת.

4.גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד, כי בפברואר 2001 הורשע הנאשם בעבירה על חוק הכניסה לישראל ונדון לקנס וכן לששה חודשי מאסר על תנאי. לא חלפו ימים מעטים ובחודש יולי נדון הנאשם פעם נוספת לעבירה על חוק הכניסה לישראל כאשר הנאשם נדון סה"כ ל- 6 חודשי מאסר, תוך הפעלת עונש המאסר בחופף ומצטבר.

חלפו מס' שנים ובינואר 2009 שוב עבר הנאשם על חוק הכניסה לישראל והוא נדון לחודשיים וחצי מאסר ולתשעה חודשים וחצי מאסר על תנאי, שלא יעבור על חוק הכניסה לישראל.

היינו, עסקינן בנאשם אשר על אף שחרב מוטלת על צווארו מתעלם מגזרי דין שניתנו כנגדו ובכך מביא הוא על עצמו, מעת לעת, עונשי מאסר לתקופות לא קצרות.

5.עונש המאסר המותנה בר ההפעלה בתיק זה הינו של 9 חודשים ו- 15 יום. אין ספק, כי מדובר בעונש מותנה ארוך וסבורני, כי נוכח העובדה שבכל המקרים הקודמים לא היה הנאשם מעורב בעבירות פליליות אחרות, אלא כל מטרתו, כפי הנראה, האמיתית הינה לדאוג לפרנסת ביתו, הרי שלא אחמיר עמו, אלא אסתפק בתקופת מעצרו, תוך הארכת תקופת התנאי.

6.עמדה זו הינה הליכה בתלם של לפנים משורת הדין ויכול והפעם יפנים הנאשם את העובדה כי אל לו להפר פעם נוספת את החוק.

6.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.אני מאריך את עונש המאסר המותנה בן 9 חודשים ו- 15 יום מתיק פלילי

1981-02-09 לתקופה של שנתיים מהיום.

ב.אני מחלט את הערבות עליה חתם הנאשם בתיק פלילי 1981-02-09 בסך 1,000 ₪.

ככל שהנאשם לא ישלם סכום זה טרם שחרורו, היום ממאסרו, יאסר למשך 10 ימים נוספים.

ג.הנאשם יחתום על כתב התחייבות להמנע מעבירה על חוק הכניסה לישראל לתקופה של 3 שנים מהיום בסך 5,000 ₪.

לא תחתם ההתחייבות – יאסר למשך 7 ימים.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"א, 15 מרץ 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: