מדינת ישראל נ' חמדאן(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות המפורטות בכתב האישום.

על פי כתב האישום הורשע הנאשם בשלושה אישומים.

האחד- ביום 25.3.10 לפנות בוקר התפרץ לבית מגוריו של המתלונן דרך החלון, גנב שני זוגות עגילים, פלאפון וצרור מפתחות.

השני- בהמשך לאירוע המתואר, ניגש לרכב מסוג רנו, שבר את שמשת החלון האחורי בכוונה לגנוב, לאחר מכן פתח רכב מסוג פג'ו עם המפתחות אשר גנב מתוך הבית, חיטט ברכב והכל בכוונה לגנוב.

השלישי- ביום 14.4.10 הגיעו שוטרים לביתו על מנת לאתרו בגין אותם אירועים. אחד השוטרים שוחח עם הנאשם בטלפון וביקשו להתייצב בתחנה, הנאשם איים עליו כי אם ימשיכו לחפשו ישרוף את התחנה. לאחר מכן אותר הנאשם נוסע ברכב. הוא התבקש על ידי שוטר להזדהות ומסר שם בדוי. כאשר היה לאחר מכן בתחנה ונחקר על ידי אחד השוטרים איים עליו כי "יכנס בו תיק רצח".

2.הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות התפרצות למגורים, פריצה לרכב בכוונה לגנוב איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הכל עבירות על פי סעיפים 406(ב), 413ו סיפא, 192 ו-275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

3.עברו של הנאשם איננו מכביד וכולל הרשעה אחת בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. שירות המבחן התבקש לערוך תסקיר בעניינו של הנאשם. מן התסקיר עולה כי מדובר ברווק בן 20 הנדרש לטיפול נפשי ואינו משתף פעולה עם הגורמים הרפואיים. עוד מציין שירות המבחן נסיבות מקלות באשר לתנאים בהם גדל הנאשם אשר הובילו לפגיעה בהתפתחותו ובבריאותו הנפשית. יחד עם זאת, נוכח מורכבות מצבו הנפשי והעדר שיתוף פעולה עם רשויות הטיפול, מציין שירות המבחן כי אין הוא בא בהמלצה טיפולית. קצינת המבחן הופיעה לדיון והסבירה כי שירות המבחן מנוע מלהתערב במצב בו מדובר בצורך בטיפול נפשי אשר אינו זוכה לשיתוף פעולה של התובע. עוד הדגישה קצינת המבחן את חשיבות פסיקת הפיצוי הכספי נוכח הקושי של הנאשם להבין את הפגיעה באחר.

4.עבירות התפרצות ככלל ולבית מגורים בפרט לא כוללות רק פגיעה בערך המוגן של הרכוש אלא גם מהוות צעד לפני סיכון לפגיעה בגוף האדם. גם אם כל כוונתו של הנאשם הייתה כדברי הסניגור , למשוך תשומת לב וזאת נוכח חסכיו הרגשיים, הרי אין בכך כדי להפחית מן הסיכון הנשקף לציבור כתוצאה מכך והפגיעה בציבור. עוד יש לציין לעניין זה כי הרי לא מדובר בהתפרצות בלבד, אלא בהתפרצות אשר הובילה אח"כ לפריצה לשני רכבים והכל בניסיון לגנוב. נראה שהדבר חורג מניסיון למשוך תשומת לב אלא מבטא מטרת גניבה ברורה.

5.עוד יש לציין כי לא מדובר בעבירות התפרצות בלבד אלא כאשר נדרש לחקירה בעקבותיו, איים על שוטרים, ניסה להכשיל את תפקידם. עבירות איום על שוטרים אין בהם רק עבירת איום בלבד אלא מדובר בפגיעה בנציגי החוק ואי קבלת מרותו של החוק ונציגיו.

6.קיימת מגמת החמרה בעבירות רכוש. יחד עם זאת, הנני מוצאת במקרה זה קיימות נסיבות מקלות נוכח העובדה כי שני האישומים התבצעו ברצף זה לאחר זה וניתן לראות בכל כמקשה אחת באירוע שהתרחש באותו יום. עוד יש לציין לעניין זה, את עברו הלא מכביד של הנאשם אשר איננו כולל עבירות רכוש ואת חוסר התחכום.

7.נוכח כל האמור לעיל, הנני משיתה על הנאשם את העונשים כדלהלן:

א.מאסר בפועל למשך 8 חודשים החל מיום מעצרו, 14/4/2010.

ב.מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירת רכוש מסוג פשע, ויורשע עליה בדין.

ג.מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירת רכוש מסוג עוון ו/או עבירת איומים או הכשלת שוטר, ויורשע עליה בדין.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"א, 16/09/2010 במעמד הנוכחים.

שושנה פיינסוד-כהן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: