מדינת ישראל נ' חמדאן(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו שבאה לאחר שמיעת חלק ניכר מראיות התביעה בעבירות של פריצה לרכב, חבלה במזיד, גניבת רכב, החזקת כלי פריצה, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח ושהיה בישראל שלא כדין.

כאמור, תחילה כפר הנאשם במיוחס לו ומשכך נשמעו ראיות בתיק ואך לאחר שתי ישיבות במהלכן נשמעו עשרה עדים, חזר בו הנאשם מכפירתו וביקש להודות בכתב האישום.

במסגרת הטעונים לעונש הפנה התובע לעברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל שני מאסרים מותנים, לחומרת העבירות ונסיבותיהן וביקש שארחיק הנאשם מהחברה לתקופה ממושכת, זאת בהסתמך על פסיקה אותה הגיש.

ב"כ הנאשם הפנתה להודאתו של הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי, להבעת החרטה מצידו ולנסיבותיו האישיות בהציגה מסמכים לתמוך טעוניה.

ב"כ הנאשם הדגישה את עקרון הענישה האינדיבידואלית וביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם.

הנאשם מסר כי הינו בן יחיד במשפחתו וכי הוא מצטער על מעשיו ולא יחזור עליהם.

לחומרא, יש לשקול את חומרת העבירות בן הורשע הנאשם, את נסיבות בצוען ואת עברו הפלילי של הנאשם.

כעולה מעובדות כתב האישום הנאשם שהינו תושב האזור שהה בישראל שלא כדין ואף ביצע עבירות רכוש נלוות בכך שגנב את רכבו של המתלונן מקרית ים במטרה להעבירו לשטחי האזור.

משנתקל הנאשם במחסום משטרתי, האיץ נסיעתו, פרץ את המחסום תוך שהוא עולה על הדוקרנים שנפרסו על הכביש ובשלב מסוים עצר את רכבו, יצא ממנו ורץ לבית עלמין סמוך, שם נתפס לאחר מרדף.

לא למותר לציין כי הנאשם נהג ברכב כשהוא אינו מורשה לנהיגה בישראל וכשאין לנהיגתו תוקף ביטוחי. ברכב נתפסו כלי פריצה.

עבירות של גניבת רכב תוך בצוע עבירות נלוות הפכו זה מכבר למכת מדינה ונראה כי מגורה יכול לבוא אך בדרך של ענישה מחמירה וכואבת שתעביר מסר הרתעתי כלפי גנבי רכב פוטנציאליים, במיוחד כאלה אשר נכנסים לתחומי מדינת ישראל ללא רשות ופוגעים באזרחיה.

קל וחומר במקרה שבפנינו כשמדובר בנהיגה מסוכנת שיש בה משום זלזול בוטה ברשויות אכיפת החוק תוך סכון המשתמשים בדרך, לרבות הנאשם בעצמו.

זאת ועוד, עברו הפלילי של הנאשם מכביד עד מאוד.

נראה כי את דרכו העבריינית החל בהיותו בן כ- 15 ומאז התמחה בבצוע עבירות רכוש.

ניתן למצוא בגליון הרשעותיו, הרשעות עוד מבית המשפט לנוער, כאשר בכל אחת ואחת צירף הנאשם שורה ארוכה של תיקי רכוש.

אלא שנראה כי הנאשם לא למד את הלקח וגם משהגיע לבגרות המשיך להכנס לתחומי מדינת ישראל ללא רשות, כאשר בכל פעם הוא מבצע עבירות רכוש נלוות.

באותם מקרים בהם נדון הנאשם הוטלו עליו מאסרים ממושכים כשהארוך ביניהם משכו 42 חודשים ואף הוטלו עליו עונשים של מאסרים מותנים, אולם גם באלה לא היה כדי להרתיעו מלשוב, להכנס לתחומי המדינה שלא כדין ולפגוע באזרחיה תוך בצוע עבירות רכוש.

יתירה מזאת, כשעיינתי בע/3 סברתי לרגע כי הנני קוראת את כתב האישום בתיק בו אני דנה, שכן גם באותו מקרה בשלהי שנת 2007 ביצע הנאשם אותן עבירות באותן נסיבות.

לקולא, יש לשקול את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם.