מדינת ישראל נ' חמאמי

בפני

סגנית נשיאה אטליא וישקין

הכרעת דין

הנאשם אשר בפני מואשם כי ביום 10.8.2007 בשעה 01:00 לערך, נהג ברכב משא בכביש 6 מצפון לדרום.

נטען כי בהגיע הנאשם לק"מ 152 בכביש, לא שם לב לדרך, סטה ימינה אל השוליים, המשיך ונסע בתעלה והרכב התהפך על צידו.

כתוצאה מהתאונה ניזוק רכבו של הנאשם ונחבל נוסע ברכבו.

עוד נטען כי בנסיבות המתוארות, נהג הנאשם בהיותו שיכור- בדגימת אוויר נשוף שמסר נמצא ריכוז אלכוהול 320 מק"ג בליטר אוויר נשוף.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

1. נהיגה בשכרות- עבירה על סעיף 62(3)+39א לפקודת התעבורה.

2. גרימת תאונה- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

3. נהיגה בקלות ראש- עבירה על סעיפים 62(2)+38(2) לפקודת התעבורה.

אין מחלוקת בדבר התרחשות התאונה ותוצאותיה.

לטענת הנאשם, סטייתו נבעה כתוצאה מכשל בגלגל הקדמי-ימני של רכבו.

כמו כן, טען כי בדיקת השכרות אשר בוצעה לו לא הייתה תקינה.

פרשת התביעה

ע.ת 1, פואד חריב:

העד הינו בוחן תנועה.

העד גבה 2 הודעות מהנאשם-הודעה מיום התאונה והודעה שנגבתה ביום 20.8.07- עשרה ימים לאחריה. לדבריו, הנאשם הגיע ביוזמתו לתחנת המשטרה וביקש למסור הודעת המשך להודעתו הראשונה.

העד הסביר, כי לפי הבדיקות שערך, המשאית בה נהג הנאשם ירדה מהאספלט, התחככה בכביש ללא בלימה- עד שנתקעה בשול בתעלה והתהפכה על צידה הימני. מהממצאים הללו, הסיק העד כי מהירות נסיעתו של הנאשם הייתה כ-87 קמ"ש.

מהירות הנסיעה שהופיע בטכוגרף ברכבו של הנאשם הצביעה על מהירות של 90 קמ"ש.