מדינת ישראל נ' חכם

החלטה

בפניי בקשה למחיקת כתב האישום בשל טענת "הגנה מן הצדק" המבוססת על סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב- 1982.

לטענת הנאשמת, במקרה זה ובנסיבותיו מתקיימת ההגנה הטבועה בסעיף 149(10) האמור לעיל, לפיו עצם הגשת כתב האישום בעניין זה עומדת "בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

אבחן, אם כן, את המקרה דרך משקפיו של תובע האמור לעיין בחומר החקירה ולקבל את ההחלטה המתאימה בהתאם לתוכנו.

האם ההחלטה שקיבלה המאשימה, בהסתמכה על חומר החקירה שבתיק, לפיה יש להגיש כתב אישום נגד הנאשמת, ולשחרר את המתלונן לדרכו כשהוא זך ונקי, יש בה סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית?

לשם קבלת התמונה המלאה, נקדים ונאמר כי ביום 30.8.09 , סמוך לשעה 15:30, אירעה תקרית אלימה בשער הישוב קידר.

אותה העת, כך נטען בכתב האישום, עמדו במקום השומר, מר מתן משה וקנין (להלן:"מתן"), מר יורם ספרדי (להלן:"המתלונן"), מר ניסים שוב (להלן:"ניסים") ורכז הביטחון של היישוב מר אביעד יהוד (להלן:"אביעד").

הנאשמת הגיע למקום והצמידה מצלמה סמוך לפניו של המתלונן.

כאן המקום לציין, כי זהו הפרק השני של הפרשייה שלפנינו. הפרק הראשון, מקורו בסכסוך שבעטיו קבע כב' השופט א. רון ביום 17.2.09, כחצי שנה לפני פרוץ האירוע נשוא כתב האישום, כי המתלונן וניסים וכן הנאשמת "יימנעו מכל פניה זה לזה בין במישרין ובין בעקיפין...ואף יימנעו מכל הפרעה לצד האחר בדרך לביתו או לעסקו" (שורות 8-10 להחלטה).

נחזור, אם כן, לשער הישוב קידר שם עומדים ארבעת תושבי המקום, אליהם קרבה המתלוננת ומצלמתה בידה.

לאחר שהוצמדה המצלמה לפני המתלונן, כאמור, הוא הרחיק אותה בידו, ובתגובה ספג מהנאשמת סטירה בפניו.

המתלונן, מצידו, סטר לנאשמת והיא התנפלה עליו, סרטה אותו בגבו , ירקה עליו וסטרה לו.

המתלונן נטל את מצלמתה והשליכה לארץ. המשטרה הוזמנה למקום, הנאשמת עוכבה לחקירה ואילו המתלונן פונה לבית החולים בשל סחרחורות וכאבי ראש שחש עקב המכות שספג.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ניתן לומר כי כתב האישום עוצב בדמות עדותו של מתן, שומר שכיר ששמר אותה העת בשער. מתן אינו תושב המקום ואינו מעורב בסכסוך בין הנאשמת לשאר הדמויות שהתקבצו אותה העת בכניסה לישוב. באופן כללי, ניתן לומר כי המתלוננת היא זו ש"התחילה" (כלשון הילדים) הן באמצעות הצבת המצלמה סמוך מאד לפרצופו של המתלונן והן באמצעות סטירת הלחי הראשונה, ומרגע זה ואילך החלו חילופי מהלומות בינה לבין המתלונן, יריקות לעבר ניסים ואביעד.

עוד יש לציין, כי מצלמתה של הנאשמת הוטלה על ידי המתלונן לעבר הגדר ונשברה.

הנאשמת עצמה, לא הרחיבה את הדיבור על האירוע בעת חקירתה במשטרה, ותחת זאת ביקשה מהחוקרים לבדוק את שאירע באמצעות תיחקורו של מתן, השומר (שורות 3,5,17 ו-19 להודעתה במשטרה מיום הארוע). היא אך הוסיפה כי המתלונן חנק אותה באמצעות שתי ידיו, עניין שלא נמצא לו זכר בעדותו של מתן, המקובל אף עליה כעד אובייקטיבי שאינו משתייך לחורשי רעתה.

עדויותיהם של ניסים, אביעד והמתלונן דומות בפרטים רבים, אך, מטבע הדברים, שונות בפרטים אחרים.

מעדויותיהם עולה עובדה אחת שיש לתת עליה את הדעת ושיש בה כדי ללמד, כך לטעמי, על האירוע כולו.

הנאשמת ניגשה אל אביעד וירקה עליו (שורות 9-14 לעדות אביעד וכן עדותו של ניסים בשורה 7) וכן קרבה לניסים וירקה אף עליו. יריקות אלו אף באות לידי ביטוי בעדותו של מתן, השומר (שורות 6-7 לעדותו).

יריקות אלו בוצעו כלפי אנשים שהיו, באותה העת, במעגל החיצוני של העימות ואחד מהם אף ישב במכוניתו בעת היריקה.