מדינת ישראל נ' חילו

החלטה

לפניי בקשה לחזרה מהודייה.

השתלשלות ההליכים

נגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום בגין אירוע אחד מיום 26.9.09. האחד דוח מספר 14200583947 המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכח נהיגתו תחת השפעת משקאות משכרים, והשני דוח מספר 14200583954 שעניינו נהיגה בשכרות מכח סירובו להבדק.

ישיבת ההקראה הראשונה נקבעה ליום 17.2.10, וכבר ביום 11.10.09 התקבלה בביהמ"ש הודאתו בכתב של הנאשם, לה צורפו טיעוניו לעונש.

הנאשם הורשע בהתאם להודאתה שבכתב, אך משום שמדובר בעבירת שכרות, הוזמן הנאשם לישיבת הטיעונים לעונש, כך שיישמעו בנוכחותו.

כשהתייצב הנאשם לדיון שנקבע בקש לשכור שירותיו של עו"ד, ועל כן נדחה הדיון.

לאחר מספר דחיות, שנבעו ממגוון סיבות, התייצב הנאשם עם סניגורו וטען כלהלן: "הגעתי היום עם עו"ד נסראלדין, שמטפל בעניני מזה מספר חודשים, אבל אני מבקש דחיה ע"מ למנות סניגור אחר. אני לא רוצה שהוא יטען לעונש".

נוכח דבריו אלה, לפנים משורת הדין, דחיתי את שמיעת הטיעונים לעונש שוב.

בישיבה שלאחר מכן, אכן הופיעה ב"כ הנוכחית של הנאשם ולאחר מספר דחיות, התקיים הדיון בו הועלתה בקשתה הנוכחית.

בפתח הישיבה הודיעה התביעה כי היא חוזרת בה מכתב האישום שייחס לנאשם נהיגה בשכרות מכח נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, וכתב האישום מושא דוח 14200583947 – בוטל.

טיעוני הצדדים

הסניגורית בקשה לאפשר למרשה לחזור בו מהודאתו, ככל שזו נוגעת לתיק שנותר, משום שהנאשם לא הבין במה מודה, לא הבין את מהות העבירה, חומרתה והעונש לצידה. סבר שמודה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שעונשה קל יותר. הנאשם הודה כאשר לא היה מיוצג וללא הסדר טיעון כלשהו. מצבו האישי היה קשה בשל סכסוך בין משפחתו למשפחה אחרת, בעקבותיו חשש לחייו. הודה כדי לסיים התיק מבלי להגיע לביהמ"ש. עוד ציינה כי כיום קיימת נכונות מצד התביעה לתיקון כתבי אישום דומים. מדובר בנאשם נורמטיבי שרשיונו נחוץ לו לפרנסתו. לסיום בקשה לבטל את הכרעת הדין ולאפשר לנאשם לנהל את הגנתו, והוסיפה כי לא ברור אם הוסברה לו מהות הסירוב.

התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי הנאשם הודה בכתב לפני כשלוש שנים וחצי, מדובר בתיק ישן שנדחה מספר רב של פעמים, כאשר הנאשם היה כבר מיוצג, ואילו הטענה הנוכחית מועלית לראשונה היום. קבלת הבקשה תיצור קושי משמעותי למאשימה להביא את ראיותיה בחלוף זמן כה רב.

דיון והכרעה

הנאשם בחר להודות בכתב בעובדות שני כתבי האישום שהוגשו נגדו, וצירף להודאתו טיעונים לעונש. בשלב זה לא היה מיוצג. בהמשך, שכר שירותי סניגור, שייצגו לאורך תקופה ארוכה, במהלכה לא עלתה בקשה לחזרה מהודייה.

בישיבה שנערכה ביום 4.12.12 טען הנאשם כי יש בכוונתו להחליף ייצוג, אך גם אז לא טען כי יש בכוונתו לחזור בו מהודייתו או כי זו ניתנה על רקע אחד הנימוקים המפורטים בבקשה שלפניי.

גם באת כוחו הנוכחית של הנאשם לא מיהרה להעלות הטענה.

מטיעוניו הכתובים של הנאשם לעניין העונש עולה כי הנאשם הבין היטב לפני מה הוא עומד, וטיעוניו בעניין זה רלוונטיים ועולים בקנה אחד עם טיעוניה של באת כוחו בהקשר זה.

אין כל בסיס לסברה שמעלה הסניגורית לפיה, הנאשם טעה לחשוב כי הוא מודה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, שעה ששני כתבי האישום מייחסים לו נהיגה בשכרות, האחד מכח סירוב להבדק, והשני מכח נהיגתו תחת השפעת משקאות משכרים.