מדינת ישראל נ' חיימוב

הכרעת דין

עם תום שמיעת הראיות החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו.

כנגד הנאשם גמריאל חיימוב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות שעניינן גרימת נזק לרכוש או אדם, עבירה בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשנ"א 1961.

סטייה מנתיב עבירה בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה וכן, נהיגה חסרת זהירות בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

בפרטי העבירה נטען כלפיו, כי ביום 8 ליוני 2007, סמוך לשעה 11:30 נהג הנאשם במשאית שמספרה 2466015 ברחוב הנשיא בחדרה בנתיב הימני לכיוון מזרחי. שם סמוך לבית שמספרו 76 נהג הנאשם לטענת המאשימה ברשלנות כאשר סטה מנתיב נסיעתו שמאלה ופגע ברכב פרטי מסוג "דיהטסו" שמספרו 5715307 אשר בה נהג מר אמסלם אברהם, זה נהג, כך נטען בנתיב השמאלי משמאל לנאשם ובאותו כיוון נסיעה. על פי הנטען בעובדות כתב האישום, רשלנותו של הנאשם מתבטאת בכך שסטה מנתיב הנסיעה וגרם לתאונת דרכים.

הנאשם אשר היה מיוצג על ידי עו"ד יפעת סיל כפר בעובדות כתב האישום.

הליכים עד כה:

בתאריך 12 ליולי 2009 נדחה הדיון בתיק ליום 31 ינואר 2010מ שכן, הנאשם לא התייצב לדיון.

בתאריך 19 לדצמבר 2010, נדחה הדיון לבקשת המאשימה ליום 19 יוני 2011.

בהסכמת ב"כ המאשימה נדחה הדיון שוב לתזכורת ליום 30 אוקטובר 2011 במועד זה נקבע התיק להוכחות ליום 5 בפברואר 2012.

דחיות שניתנו בתיק מקורן בבקשת ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום נגדו.

מר אבי אמסלם הינו נהג הרכב הפרטי מסוג "דיהטסו" שרייד אשר היה מעורב בתאונה. לדבריו הוא נהג ברכבו ברחוב הנשיא בחדרה מכיוון מערב לכיוון מזרח ועמד ברמזור שהורה אדום מימינו, כך טען, ניצבה משאית בה נהג הנאשם. משהתחלף האור ברמזור לירוק, החלו כלי הרכב לנוע במקביל משחלפו על פני הרמזור, כך טען, הנתיב בו נעה המשאית נחסם ולפיכך החל נהג המשאית "לחתוך" שמאלה. לדבריו הוא בלם את מכוניתו על מנת לאפשר לנאשם להשתלב אולם, הנאשם לא הספיק לבלום ופגע במכוניתו כתוצאה מן האימפקט הסתובב רכבו לכיוון מערב. לדברי העד, התאונה התרחשה לאחר חציית הצומת.

מר אמסלם ציין כי לאחר התאונה יצא מרכבו והחליף פרטים עם הנאשם. הוא נלקח לבית החולים ושם שוחרר. משנדרש שוב לחזור על פרטי התאונה הוא שב והדגיש כי האחריות לתאונה רובצת על כתפי הנאשם משום שהנאשם "חתך" את נתיבו. הנאשם "נצמד" אליו וגרם לרכבו להסתובב.

בחקירתו הנגדית הסבה הסנגורית את תשומת ליבו של העד שבחקירתו במשטרה לא הזכיר את הרמזור כלל. ב"כ הנאשם תקפה את המתלונן בחריפות וטענה כלפיו כי האחריות לאירוע התאונה רובצת על כתפיו משום שהוא ביצע עקיפה ופגע בצידה האחורי של המשאית. כמו כן, טענה הסנגורית שהעד נחקר במשטרה תחת אזהרה כחשוד בביצוע תאונת דרכים ואף משהגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נדחתה תביעתו.

עוד נשמעה בפרשת התביעה עדותה של הגברת רוני אשורוב אשר הייתה חברתו של הנאשם בעת האירוע. לדבריה הנאשם "נצמד" לרכבם שנע בנתיב השמאלי.

לדבריה נהג המשאית, הנאשם, פגע במכוניתם ומכוניתם הסתובבה. גם בחקירתה הנגדית טענה העדה שמשאיתו של הנאשם מחצה את רכבם מן הצד.

משהציגה הסנגורית לעדה את העובדה שבניגוד לטענתה למשאית לא נגרם כל נזק בחלקה השמאלי המשיכה העדה וטענה שרכבם נפגע לחלוטין בתאונה זו.

סמוך לאחר התאונה הגיע למקום השוטר מרדכי שער שהעלה את רישומיו ומסקנותיו על גבי נ/1. מעיון בדו"ח הפעולה שכאמור נחתם על ידי מר שער עולה כי הנאשם טען בפניו, שהמתלונן מר אמסלם אברהם שרכבו נפגע בתאונה עקף אותו מאחור בעוד המתלונן טען כי נהג בנתיב השמאלי.

בוחן התנועה רס"ב שבתאי ניסים ציין בעדותו כי לא יצא כלל למקום התאונה מאחר והצדדים הגיעו לתחנת המשטרה. הם נחקרו ומסרו מסמכים ועל סמך המסמכים שנמסרו לבוחן הוא קבע את מסקנותיו.

בתשובה לשאלת הסנגורית אם הממצאים אותם מצא ואשר הוגשו לעיונו מתיישבים עם טענת הנאשם ולפיה רכבו של הנאשם נפגע מאחור על ידי הנהג המעורב, השיב העד בשלילה.