מדינת ישראל נ' חיים(עציר)

החלטה

עניינו של הדיון שבפני היא שאלת קיומה של חלופת מעצר בעניינו של המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 2 אישומים שעניינם תקיפה הגורמת לחבלה של ממש והפרת הוראה חוקית בשני אירועים.

בית משפט השלום מצא כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה. החלטה זו אף אושררה בביהמ"ש המחוזי.

בעניינו של המשיב התקיימו דיונים נוספים לצורך בחינת קיומה של חלופת מעצר, כאשר כבוד השופטת זמיר מצאה שלא להורות על שחרורו נוכח מהותן של החלופות.

צודק ב"כ המשיב בדבריו כי המעצר הוא האופציה האחרונה, וכי בכל מקום בו קיימת אפשרות אחרת אשר יש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב, קיים טעם של ממש לפעול באותה דרך.

השאלה אם כן האם קיימת חלופה כזאת.

קיומה של חלופת מעצר נבחנת תוך מתן הדעת לשלושה: האחד – הוא מהות האישומים בהם מואשם המשיב; מידת האמון שיכול בית המשפט ליתן באותו משיב; מהותה של החלופה המוצעת.

דומה כי בין שלושת אלו קיים מערך של כלים שלובים. שהרי ככל שמידת האמון שיכול בית המשפט ליתן במשיב זה או אחר גבוהה יותר, ניתן כי החלופה המוצעת תהא פחות הדוקה ולהיפך.

כבוד השופטת זמיר נתנה דעתה בדיון שהתקיים ביום 28.4.11 למידת האמון שניתן לתת במשיב זה וקבעה כי מדובר במי שמידת האמון שניתן ליתן בו היא מצומצמת מאוד.

בניגוד לדברי ב"כ המשיב איני סבורה כי מקום בו הופרה הוראה חוקית, ככל שהופרה, יש לבדוק את חומרתה רק על בסיס שאלת ביצועה של "עבירה נלווית".

עצם השיבה למקום שנאסר למשיב לשוב אליו, מלמדת כי מדובר במי שאינו משכלל במסגרת שיקוליו את ההנחיות שניתנו לו ופועל, לכאורה, בהתאם לרצונותיו האישיים.

נוכח כך יקשה עלי ליתן אמון רב במשיב זה.

כמו כן, העובדה כי שוטר זה או אחר מצא להורות על שחרורו של המשיב, אינה מאיינת את שיקול הדעת של בית המשפט ואינה חלופית לו. בנוסף, יש לציין כי לאחר אותה מתן החלטה, לכאורה, מצא המשיב לחזור לאותו בית מגורים.

העובדה כי מדובר במקום בו מתגורר המשיב עצמו, אינה מקימה הצדקה לשוב לאותו מקום משניתנה החלטה במסגרתה הורחק מאותה כתובת.

לכך יש להוסיף את העובדה כי למשיב שבפני קיים עבר פלילי לרבות מאסר על תנאי אשר כאמור הוטל זמן קצר מאוד קודם ביצוען לכאורה של העבירות נשוא כתב אישום זה.

מעל כל אלה, משנתבקשתי למעשה לבחון את החלופה המוצעת, הובהר כי לכאורה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו של המשיב לפיקוחו של אחיו משעות הבוקר עד שעה 20:00, ואולם לכאורה לא מדובר בכך שהמשיב יוותר במקום מוגדר יחד עם אחיו, אלא כי יותר לו למעשה להסתובב עמו ובלבד שיורחק מכתובת משפחתו.

למעשה מדובר בשחרור בתנאים של צו הרחקה בלבד הגם בפיקוח. איני סבורה כי חלופה זו יש בה כדי איון המסוכנות בה מדובר בעניינו של המשיב שבפני.

הוסיף המשיב ועתר לשחרור במובן זה שהחל מהשעה 20:00 ואילך ישהה בתנאים של איזוק אלקטרוני בבית העסק של אחיו. למעשה מדובר בשחרור ללא כל פיקוח אנושי. איני סבורה כי גם ביחס לחלק זה של החלופה יש באיזוק, כשלעצמו, כדי לאיין את המסוכנות.

אני ערה לטענות ב"כ המשיב על פיהן על בית המשפט לבחון האם לא יהיה בתקופת מעצרו של המשיב במסגרת ההליכים כדי "ענישה" שהיא מעבר לזו אשר תוטל עליו, ממילא, ככל שיורשע.