מדינת ישראל נ' חיים ג'אבר(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בגין ביצוע לכאורה של עבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח רכב.

האישומים

המשיב מואשם בשני אישומים- הראשון שבהם עניינו כי בתאריך 08.08.13 בשעה 23:20 לערך נהג המשיב ברכב פרטי מסוג פיז'ו מ.ר 9345424 ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בתוקף. האישום השני מורכב יותר וכולל נהיגה ללא רישיון נהיגה באופנוע מ.ר 9293867 ביום 07.09.13 בשעה 17:33 לערך כאשר אחרי המשיב נוסעת ניידת משטרה עם סירנה, כורזת לו לעצור, אך הוא מתעלם, ממשיך בנסיעתו וכשזו מאגפת אותו לבסוף ממשיך בבריחה רגלית. גם תוך כדי המרדף הרגלי קורא לו השוטר לעצור ולבסוף נעצר המשיב תוך שימוש בכוח. כך הוא מואשם בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא ביטוח וכן בהכשלת שוטר.

למשיב עבר פלילי ותעבורתי נקי למעט תיק אשר מתנהל בבית המשפט לנוער בגין גניבה.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת אופי העבירות ודרך ביצוען מעידות על המסוכנות הנשקפת מן המשיב. מדובר במעשה חמור של בריחה ברכב ואחר כך ברגל עד כי נאלצו השוטרים לבצע מעצר תוך שימוש בכח. כמו כן העבירות חוזרות על עצמן ולאור כל זאת אין לשקול חלופת מעצר. בכל הנוגע לחלופת המעצראשר הוצעה על ידי המשיב, היא שהות בבית הוריו, ציינה ב"כ המבקשת כי מערכת היחסים המשפחתית מורכבת עד לא תקינה ומשום כך יש לדחותה. לצד כל זאת לא מתנגדת המבקשת לתסקיר.

טענות המשיב

ב"כ המשיב ציין כי המשיב מסכים כי קיימת רמה נמוכה של עילת מעצר ומשכך מציע את בית הוריו כחלופה. לדבריו האם מתחייבת ליידע את המשטרה בדבר כל חריגה מתנאי המעצר. עוד הוא מעלה כי יש לקחת בחשבון את השימוש הלא נחוץ בכוח שנעשה כלפי המשיב והמית עליו חוויה לא נעימה בלשון המעטה. לדבריו ניתן להשתמש במעצר הבית כשלב ראשון ובמקביל לבקש תסקיר. עוד טוען המשיב כי הוא מכבד את אמו וכי יחסיו עם אחיו טובים.

דיון

לאחר שבחנתי את הראיות, ומבלי להביע עמדה בדבר אמינות תוכנן התרשמתי כי קיימות ראיות לכאורה כפי שמוסכם על הצדדים.

התנהלותו של המשיב כפי שעולה מכתב האישום ומחומר החקירה שהובא בפני מקימה עילת מסוכנות מובהקת. המשיב גרם לקיומו של מרדף אחריו, פעולה אשר גונתה לא אחת על ידי בית המשפט. כך נכתב בב"ש מדינת ישראל נ' לואי יגמור (פורסם בנבו) מיום 23.02.07: "התמהיל של התנגדות לאכיפת החוק תוך כדי ניסיון בריחה וסיכון אנשים בנתיב תחבורה מלמדת על מסוכנות רבה ביותר."

בבש"פ 2613/06 עלי סראיעה נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו) מיום 02.04.06 נכתב כי:

"התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים, ובריחה מאנשי החוק תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות ממדים מדאיגים... להשקפתי, מי שכך נוהג חושף לעיני כל עד כמה מופלגת היא הסכנה הטמונה בו...".

המשיב מוכר היטב לרשויות החוק (וראה לעניין זה מזכרו של רס"ר בן עזרא מיום 07.09.13). במכתב נלווה מאגף התנועה מיום 08.08.13 עולה כי אירוע הנהיגה ללא רישיון נהיגה ברכב הפיז'ו (אישום 1) החל כשהנאשם ניסה לחמוק מניידת משטרה שעמדה במקום. בהודעה שנתן המשיב בנוגע לאירוע זה אמר כי הוא בעל רישיון נהיגה וכי ייתכן והטעות היא ברשום במסוף המשטרתי. באותה הזדמנות הבהיר גובה ההודעה למשיב כי אינו מורשה לנהוג בכל כלי רכב טרם הוצאת רישיון נהיגה וזה השיב: "כן אין בעיה".

במסגרת האירוע המתואר באישום 2, אשר התרחש חודש בלבד לאחר האירוע המתואר באישום 1, נתפס המשיב כשהוא נמלט מהמשטרה. המשיב לא הכחיש את נסיבות המקרה וטען כי פעל בטיפשות כפי שאמר בהודעתו מיום 07.09.13. כמו כן ניסה המשיב לטעון כי ברשותו רישיון נהיגה שאינו ממשרד הרישוי והכל מבלי שעבר תיאוריה.

אין צורך להוסיף דבר על התנהלותו ותגובותיו של המשיב כפי שהובאו לעיל. שני האירועים המתוארים בכתב האישום רק מחזקים את העדר האחריות של הנאשם וכתוצאה מכך את המסוכנות הנשקפת ממנו.

חלופת מעצר

חלופת המעצר לפיה ישהה המשיב עם משפחתו מעוררת חשש למהומה רבתי בבית המשפחה. נראה כי בעת הצגת החלופה גמדה המשפחה את הסכסוך שניכר כי קיים בין המשיב לאביו ואולם לא ניתן להתעלם מהקולות הרוחשים מתחת לפני השטח. אחר שבחנתי את המקרה לגופו, לא התרשמתי כי במקרה שבפני קיימת חלופת מעצר אפקטיבית למעצר.

נוסף על האמור התרשמתי כי אין ביכולתה של האם (שכן האב כאמור מצוי, ככל הנראה, מחוץ לתמונת חייו של בנו) להתמודד עם המשיב ולהציב לו את הגבולות הדרושים.