מדינת ישראל נ' חידרי(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו עבירה לפי

סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, העלבת עובד ציבור עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, נהיגת רכב ללא רישיון עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה[נוסח חדש], תשכ"א – 1961, נהיגה בחוסר פוליסה עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח כלי רכב של מנוע (סיכוני צד שלישי) 1947 או נוסח חדש תש"ל – 1970, נהיגה בגילופין, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

כמו כן, הנאשם הודה והורשע בתיקים נוספים, שעניינם פציעה עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 וכן בעבירות של גרימת תאונת דרכים, שעה שהיה שיכור, בדגימת דם נמצאו 115 מיליגרם, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע מעל 6 חודשים במספר הזדמנויות.

2.ב"כ המאשימה ביקשה מבית המשפט להשית על הנאשם מאסר בפועל ממושך ומרתיע, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, פסילה בפועל ארוכת טווח ומרתיעה, פסילה על תנאי, קנס, פיצוי למתלוננת בת.פ. 1416/07 והשבתה שיפוטית של הרכב.

עוד ביקשה ב"כ המאשימה מבית המשפט לראות לנגד עיניו את המתלוננת שהותקפה על ידי הנאשם, אשר לטענתה, מעבר לכאב הפיזי שחוותה, נגרם לה נזק נפשי קשה ולכן, התוצאה הקשה שנגרמה למתלוננת על ידי הנאשם, מצדיקה לטענתה תגובה עונשית הולמת על מנת להרתיע את הנאשם ואת אלה המתעדים לנהוג כמוהו.

עוד ציינה ב"כ המאשימה כי תפקידו של ביהמ"ש, אשר בכוחו להגן על אזרחים ושוטרים מפני תוקפים כדוגמת הנאשם, להשית עונשים מחמירים ומרתיעים העשויים להרתיע הישנות מעשים כגון אלה בעתיד, הן על ידי הנאשם והן ע"י אחרים.

בנוסף ציינה ב"כ המאשימה כי לחובת הנאשם הרשעות בעבירות של התפרצות במספר הזדמנויות, החזקת סכין, תקיפה הגורמת חבלה ותקיפת שוטרים. כמו כן ציינה, כי תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי בן 5 חודשים, אשר הוטל עליו במסגרת ת.פ. 1420/07, של בימ"ש שלום עכו, שהינו בר הפעלה.

ב"כ המאשימה הוסיפה כי, מעיון בגיליון הרשעות התעבורה של הנאשם, מלמד כי לחובתו הרשעות רבות בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה במספר מקרים, וכי כל אלה לא היו בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע את העבירות נשוא כתבי האישום אשר הודה בהן.

3.הסניגור המלומד טען כי כיום הנאשם כבן 30,התגורר באילת ועבד שם לפרנסתו כיום מתגורר בסכנין, נשוי ואב לילד ואשתו בהריון.

לטענת הסנגור, הנאשם נקלע לקטטה והותקף על ידי אנשים, וכהגנה על עצמו דחף בטעות בחורה שהייתה במקום, וכתוצאה מכך נפגעה מעל העין.

עוד ציין הסנגור, כי הנאשם התחרט על מעשיו וקיבל את עונשו דאז, ונאסר לתקופה של 43 יום באילת וכן מעצר בית בסכנין ל-6 חודשים, לטענת הסנגור לאחר מקרה זה, חזר הנאשם לדרך המלך והתחיל לעבוד ולפרנס את משפחתו.

עוד ציין הסנגור כי הנאשם נקלע למצוקה כלכלית בעקבות התחייבויות אליהן נקלע במהלך בניית ביתו החדש.

בנוסף ציין הסנגור, כי הנאשם היה מטופל בעמותת "אפשר" בעיר סכנין, וכי מהבדיקות עולה כי נגמל מאלכוהול.

באשר למאסר על תנאי בר הפעלה טען הסנגור כי על פי כתב האישום ניתן לראות שלא היה מגע פיזי בין הנאשם לבין השוטר ולכן הנאשם לא ביצע כל תקיפה ועל כן לטענת הסנגור, לא צריך להפעיל את עונש המאסר על תנאי בר ההפעלה בן 5 החודשים מאחר והשוטר לא נזקק לטפול רפואי ולא הופנה לטיפול רפואי ולא נגרמו לו חבלות.

עוד הפנה הסנגור את בית המשפט לתסקיר שנערך לנאשם לפיו הומלץ להשית עליו מאסר על תנאי.

לבסוף ביקש הסנגור מבית המשפט להקל בעונשו של הנאשם, למחול לו ולתת לו הזדמנות נוספת ודרך לחזור לדרך המלך ולחזור לעבודתו למשפחתו וכן לנכות את ימי המאסר שבילה באילת, וכן לקבל התנצלותו ובקשתו של הנאשם לרחמי בית המשפט.

4.העונש: בבואי לגזור את דינו של הנאשם, שקלתי את השיקולים הבאים:     כשיקולים לחומרא: א.חומרת העבירות בהם הורשע הנאשם, הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי.

הנאשם, בהיותו נתון בגילופין, לא חשש מהכשלת השוטרים במילוי תפקידם כדין, הזדהה בשם בדוי וטען כי אין ברשותו תעודת זהות למרות שזו נמצאה על גופו לאחר מכן. במעמד זה תקף שוטרים בכך שדחף אותם וקילל אותם ובעט בהם.

יצוין, כי גם העבירות של תקיפת שוטרים והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם כדין הפכו במקומותינו לתופעה מדאיגה ונפוצה. השוטרים, הפועלים לשמירת החוק ולהגנה על החברה מפני מפרי סדר, זכאים להגנה מקסימאלית ולכך שלא יאונה להם כל רע, במסגרת מילוי תפקידם. בנקודה זו יפים דבריו הבאים של בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"פ 71106/05 הדד ברוך נ' פרקליטות מחוז ת"א - פלילי :