מדינת ישראל נ' חיג'אזי(אחר/נוסף) ואח'

גזר דין

רקע:

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274(1), 274(2), וסעיפים 25 ו-29 לחוק האמור.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 24/2/2012, לאחר תפילת יום השישי במסגד אל אקצא, השתתפו הנאשמים בהתקהלות אסורה יחד עם עשרות אנשים נוספים בסמוך למסגד, ויידו אבנים לעבר כוחות המשטרה, באופן שהפר את השלום ושהיה בו לסכן את השוטרים שעמדו במקום באותה עת.

טיעונים לעונש:

המאשימה טענה כי יש להילחם בעבירת ההתפרעות ובתופעה של ידויי אבנים לעבר כוחות משטרה, שהפכו למכת עיר.

המאשימה ציינה כי הנאשמים יידו מספר רב של אבנים לעבר שוטרים במהלך התפרעות המונית לאחר תפילת יום השישי בהר הבית, הפנתה לנזק שהיה צפוי להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה וטענה כי אין להקל ראש בסכנה הגלומה בפגיעתה של אבן.

עוד טענה המאשימה, תוך הפנייה לפסיקה, כי על בית המשפט לשדר מסר חד משמעי בעת גזירת העונש, וכי מדיניות הענישה בעבירות דנן הינה מאסר בפועל.

לסברת המאשימה, מתחם העונש ההולם למעשה העבירה בו הורשעו הנאשמים נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה טענה עוד כי למרות שמדובר בצעירים נעדרי עבר פלילי, אשר הודו במיוחס להם, יש להטיל עליהם עונש שיהיה בו להרתיע הן את הנאשמים והן את החברה כולה. בהתאם לכך ביקשה כי יוטל על הנאשמים עונש המצוי ברף התחתון של מתחם הענישה, אשר ירוצה מאחורי סורג ובריח, ולא בדרך של עבודות שירות.

הסנגור הפנה בטיעוניו למספר לא מבוטל של גזרי דין שניתנו בבית משפט השלום בירושלים, בהם הוטלו בשל העבירות בהן הורשעו הנאשמים דכאן עונשי מאסר למשך 3 חודשים ויום, וכן לגזרי דין בהם הוטלו על נאשמים בעבירות דומות מאסר לריצוי בעבודות שירות, אם כי לתקופה ארוכה מהנ"ל.

לנוכח עקרון אחידות הענישה ובהתחשב בפרק הזמן הממושך שחלף מאז ביצוע העבירות, ביקש הסנגור להטיל על נאשם מס' 1 עונש מאסר לזמן קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ועל נאשם מס' 2 עונש מאסר למשך 3 חודשים ויום. הסנגור הטעים כי על נאשם מס' 1 לנהל עסק שברשותו ולכבד את התחייבויותיו כלפי אחרים, וכי נאשם מס' 2 נשוי ואב לשני ילדים, ועליו לדאוג לפרנסת משפחתו.

נאשם מס' 1 הביע צער על שאירע והבטיח כי הדבר לא יישנה.

נאשם מס' 2 הביע חרטה על מעשיו, הבטיח כי לא יחזור עליהם וציין כי הוא אב לשני ילדים אשר פרנסתם עליו.

תסקירי שירות המבחן:

נאשם מס' 1:

שירות המבחן פירט בתסקירו את הרקע של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. שירות המבחן ציין כי על פי התרשמותו הנאשם הינו צעיר נורמטיבי, אשר לא מתקיימים בו דפוסי התנהגות אלימים או עבריינים. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע עליהם צער.

לאור האמור לעיל, בהתחשב בכך שלנאשם אין עבר פלילי, לנוכח גילו הצעיר, ובהתחשב במעצר ובמעצר הבית בהם שהה, שהיוו עבורו גורם מרתיע, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה קצרה, שירוצה בעבודות שירות.

נאשם מס' 2:

ביחס לנאשם זה פירט שירות המבחן, בנוסף לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, את הקשיים איתם הוא מתמודד.