מדינת ישראל נ' חטיב

לפני

כב' השופט מיכאל קרשן

הכרעת דין

כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של החזקת נשק וחלק מנשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישה לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 21.12.2011 סמוך לשעה 8:30 הגיעו שוטרים לערוך חיפוש בבית הנאשם בטירה (להלן – הבית). מאחר שהנאשם לא היה במקום התקשרו אליו השוטרים. הנאשם מסר כי אינו יכול להגיע. כעבור מחצית השעה הגיע הנאשם לבית, נכנס לחצר, התכופף והשתהה במקום זמן מה, נטל משם שקית, חצה את השביל שמול ביתו והסתיר את השקית בסוללת עפר הממוקמת בסמוך לביתו, מעבר לשביל.

במועד ובמקום האמורים החזיק הנאשם בשקית, בתוך שקית נוספת שבתוכה שני כיסויי משען ראש לרכב, את הפריטים הבאים: אקדח מסוג star שמספרו 393396 (להלן – האקדח או הנשק), ובתוכו מחסנית ובה שמונה כדורים בקוטר 9 מ"מ; 19 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ ושבעה כדורים בקוטר 9 מ"מ. ברכבו מסוג מיצובישי טנדר מ.ר. 21-611-63 החזיק הנאשם שלושה כדורים בקוטר 5.56 מ"מ, כדור אחד בקוטר 7.62 מ"מ וכדור אחד בקוטר 9 מ"מ.

יריעת המחלוקת

הנאשם נתן תחילה כפירה כללית בעובדות כתב האישום. בישיבה ביום 2.1.2012 טען הנאשם באמצעות ב"כ כי כדורי הרובה שנמצאו בארגז הכלים בחלק האחורי של רכבו ניתנו לו במסגרת תפקידו כעובד עיריית רעננה על ידי אחד הפועלים, והוא הניח אותם שם. הנאשם לא כפר בכך שהנשק והכדורים שנתפסו צמוד אליו נמצאו בעשבייה מחוץ לביתו, אך טען שאין לו כל קשר לדבר.

דיון

הנאשם הודה, כאמור, בהחזקת התחמושת שנתפסה בארגז הכלים בחלק האחורי של רכבו (שלושה כדורים בקוטר 5.56 מ"מ וכדור אחד בקוטר 7.62 מ"מ; ת/25 עמ' 2). הנאשם הודה גם בכך שאחד השוטרים שערך את החיפוש ברכבו הציג לו כדור בקוטר 9 מ"מ, אך לא בכך שידע על קיומו (פרוטוקול עמ' 53 שורה 27; עמ' 66 שורה 21). בהסתמך על עדותו המהימנה של השוטר ירין בירן (פרוטוקול עמ' 33-32; ת/25 עמ' 15) אני קובע כי ביום בו נערך החיפוש ברכבו של הנאשם, נמצא גם כדור בקוטר 9 מ"מ ברכב. הכדור היה נעוץ בין המושב למשענת הנוסע שליד הנהג.

טענת הנאשם כי לא ידע על קיומו של הכדור שקוטרו 9 מ"מ ברכבו, וכי ייתכן שמאן דהוא "שתל" אותו שם, תידון בהמשך.

המאשימה מבססת את אשמת הנאשם בחלק המרכזי של כתב האישום, קרי: החזקת הנשק והתחמושת שעמו במקום המסתור מחוץ לחצרי הנאשם, על מכלול ראיות נסיבתיות. אעיר כבר עתה כי העובדה שלא נמצאו ראיות ישירות למעורבות הנאשם, כגון ד.נ.א. על כיסויי משענות הראש או ט.א. על הקרש, בנסיבות בהן אין זה הכרחי למצוא ראיות כאלה, ודאי אינה יכולה לפגום במשקל הראיות הנסיבתיות.

אקבע אפוא, תחילה, כל ראיה כשלעצמה ואקבע את ממצאי העובדה, ותיבדק השאלה האם ניתן להסיק מהם כמכלול מסקנה מפלילה (ע"פ 9038/08, 9050 מג'יד נאשף ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 15.4.2010), פסקה 13 לפסק הדין).

א. הגעת הנאשם לבית

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום האירוע התקשר השוטר שרון בוסני (להלן – בוסני), אשר הגיע לבית הנאשם לצורך חיפוש על פי צו שיפוטי (שיסודו במידע מודיעיני), לטלפון הסלולארי של הנאשם.

התוכן המדויק של השיחה בין השניים שנוי במחלוקת. בוסני רשם בדו"ח הפעולה ת/22 כי הנאשם אמר שלא יוכל להגיע כי הוא בעבודה. הנאשם טען כי שאל את השוטר אם העניין דחוף, וכיוון שהשוטר אמר שלא לא מיהר לחזור הביתה. בבית המשפט אישר בוסני שיכול להיות שאמר לנאשם שזה לא דחוף (פרוטוקול, עמ' 21 שורות 29-28), ועל כן איהנה את הנאשם בעניין זה מן הספק.

למרות שאמר לשוטר בוסני כי לא יוכל להגיע לחיפוש, ואף שלגרסתו אמר לו בוסני שהעניין לא דחוף, הגיע הנאשם למקום כמחצית השעה לאחר אותה שיחה.

ב. תנועות הנאשם במהלך האירוע

כיוון שאיש לא ענה בבית, החליט בוסני לפרוש מארב לנאשם. הוא הציב תצפית בקרבת מקום, וזו אוישה על ידי השוטרים יבגני שייביץ (להלן – שייביץ) וורטאו מקונן (להלן – מקונן). תפקידו של מקונן היה לאבטח את שייביץ (עדות שייביץ, עמ' 8 שורה 31). הנאשם הגיע למקום ברכבו. בעקבות דיווחי שייביץ, "תיקלו" השוטרים את הנאשם בדרכו חזרה מהבית. ברכב הנאשם נמצאו 5 כדורים, כמפורט בפסקה 4 לעיל. הנאשם הובל לביתו. כוח גדול של שוטרים ערך יחד עמו חיפוש בבית ובחצר. בחיפוש זה נמצאו שני תרמילי אקדח. לאחר חיפוש זה הובילו השוטרים את הנאשם למקום אותו תיאר שייביץ – מחוץ לחצרי הנאשם, בעשבייה שמעבר לשביל. שם מצאו השוטרים בנוכחות הנאשם אקדח ותחמושת נלווית.