מדינת ישראל נ' חטיב

גזר דין

1.הנאשם, רופא במקצועו, הועמד לדין, בתיק שבפניי, באשמה כי בתאריך 4/7/08 תקף את חברתו דאז, הגב' הזאר יאסין (להלן: "המתלוננת"), בכך שאחז בידיה בחוזקה וגרם לה חבלה בזרוע מימין ומשמאל ובעשותו כן עבר עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.בישיבת ההקראה כפר הנאשם בעובדות שפורטו בכתב האישום וטען כי בסה"כ היה בינו לבין המתלוננת ויכוח. בעקבות כפירתו הביאו הצדדים את עדיהם ואת שאר ראיותיהם.

3.בתאריך 9/12/10, לאחר שהצדדים סיימו את הבאת עדיהם ושאר ראיותיהם, קבעתי, בהכרעת הדין, שעלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, תוך שדחיתי את הגירסה שהעלה בפניי הנאשם כבלתי אמינה.

4.לאחר שהנאשם הורשע, טענו הצדדים לעונש. מאחר ובטיעוניו לעונש טען הסניגור כי היה נסיון מצד המתלוננת ליצור עמו קשר באמצעות אחיה ובן דודה וכי למתלוננת יש "יסורי מצפון בעקבות תלונת שקר שמסרה במשטרה", דחיתי את הדיון, לבקשת הסניגור, כדי לאפשר לזמן את המתלוננת, על מנת לשמוע מפיה שלה אם אמנם שיקרה בתלונתה במשטרה ובעדותה בפניי.

5.בישיבת יום 6/1/11 הופיעה המתלוננת בבית המשפט והכחישה מכל וכל את הטענה שהעלה הסניגור בישיבת יום 9/12/10. היא אמרה שזו טענה שקרית וכי אין לה יסורי מצפון ותלונתה היתה תלונת אמת.

אין אני יכול להשתחרר מהתחושה כי מדובר בנסיון שנעשה ע"י הנאשם או מי מטעמו לגרום למתלוננת לחזור בה מתלונתה, כדי להביא לביטול הכרעת הדין ולזיכויו של הנאשם. אין צריך לומר שאני רואה זאת בחומרה.

6.בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש שיכלול מאסר על תנאי וקנס וכן לחייבו בתשלום פיצוי למתלוננת.

הסניגור, לעומתה, ביקש להסתפק בהטלת מאסר על תנאי מתון ביותר.

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, לעברו הנקי של הנאשם, למהות העבירה בה הורשע ונסיבות ביצועה, כפי שפורטו בהכרעת הדין, לאי קבלת אחריות ולאי הבעת חרטה ע"י הנאשם, החלטתי להטיל על הנאשם עונש כדלקמן:

*מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין ויורשע עליה.

*קנס בסך 2,500 ש"ח, או 12 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד 15/3/11.

*כן אני מחייב את הנאשם לשלם למתלוננת פיצוי בסך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם עד 15/4/11, בדרך של הפקדת הסכום בקופת ביהמ"ש.

אני מורה למזכירות להעביר את סכום הפיצוי למתלוננת מייד לאחר הפקדתו.

*הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום י"ב שבט תשע"א, 17/01/2011 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

למזכירות:

נא לשלוח את העתק גזר הדין למתלוננת.

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: