מדינת ישראל נ' חוסין(עציר)

הכרעת דין מתוקנת

הנני מרשיעה הנאשם, בנוסף, בהחזקת רכוש חשוד כגנוב, בניגוד לסעיף 413 לחוק העונשין, עבירה אשר נשמטה, בשוגג, מהכרעת הדין, חרף ההתייחסות לה זכתה.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תשע"א, 11/04/2011 במעמד הנוכחים.

שירה בן שלמה, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בגניבת רכב, בהכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, בנהיגה פזיזה ורשלנית, בהחזקת כלי פריצה, בהחזקת רכוש חשוד כגנוב, בנהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח ובשהייה בישראל שלא כדין.

בלילה שבין 5.10.10 ל - 6.10.10 גנב רכב מנתניה ונתפס לאחר הימלטות ברכב וברגל, תוך סיכון השוטרים אשר ניסו לעוצרו, באלצו אחד מהם לירות לעברו עקב חששו לחיי חברו, משהסיט את הרכב ונהג לכיוונו.

הנאשם יליד 1989. אליבא לדברי בא כוחו נשוי ואב לילדה כבת 6 חודשים. דיווח על מצוקה כלכלית קשה בהיותו מפרנס יחיד במשפחתו. בגיליון הרישום הפלילי עדיין מדווח כרווק.

אין זו הסתבכותו היחידה עם החוק. בעברו 4 הרשעות קודמות בגין גניבות, התחזות לאחר, תקיפה לשם גניבה וכניסה לישראל שלא כדין. תחילת מעורבותו בפלילים עוד בהיותו נער, בשנת 2006. נדון לחודש מאסר ולמאסר מותנה שהופעל סמוך אחרי. ל - 3 חודשי מאסר ולמאסר מותנה שהופעל. ל - 10 חודשים ושוב מאסר מותנה שהופעל ובדצמבר 2009 נדון ל - 10 חודשי מאסר ולמאסר מותנה. לא היה במאסרים ובמאסרים המותנים כדי להרתיעו ולמנוע את המשך הכניסה לישראל במטרה לעבור עבירות.

הפעם מדובר ב"קפיצת מדרגה" מבחינת חומרת העבירות. הפעם גנב רכב ובתעוזה רבה, ללא מורא החוק והרשויות האמונות על אכיפתו ניסה למלט עצמו תוך סיכון חיי אדם.

ואם בעבר נטל אחריות על מעשיו והביע צער וחרטה, נימוקים בהם התחשב ביהמ"ש לקולא מעבר לגילו הצעיר, הפעם כפר וביהמ"ש נדרש לשמוע את הראיות עד תום.

ב"כ המאשימה עמד על החומרה ועל הסיכון לחיי אדם. על הפגיעה בריבונות המדינה, בבטחון תושביה ורכושם. על הקושי בגילוי מבצעי העבירה. נוכח האמור ולאור עברו עתר למאסר ממושך בפועל תוך הפעלת המאסרים המותנים במצטבר, למאסר על תנאי, לקנס ולפיצוי.

מנגד הפנה בא כוחו למצוקה הכלכלית בה נתון עם משפחתו. לעבר שלא כלל עבירות בקשר לרכב וביקש לחפוף את תקופות המאסר המותנה לעונש שיוטל.

הנאשם ביקש לחזור לבתו, לאשתו ולהוריו. הבטיח שלא ישוב לישראל. הביע חשש מתוצאות גזה"ד. ציין כי הנו היחיד המחזיק את משפחתו ואחראי לה ועתר לרחמים.

עת נגזר דינו בשנת 2007 הביע חרטה על מעשיו והבטיח שזו הפעם הראשונה והאחרונה שיכנס בצורה לא חוקית לישראל. בדצמבר 2009 אמר שיש לו ארוסה והוא רוצה לחזור אליה ואל הוריו. גם הפעם אמר כי אינו רוצה לחזור לישראל. בפועל מסתבר שהבטחות לחוד ומעשים לחוד. לא רק שחזר אלא חזר מתוחכם ונועז יותר בבצעו גם עבירות בקשר לרכב תוך סיכון חיי אדם בצורה מוחשית וממשית לאחר שהתגלה.

גם עיתוי הכניסות לארץ מלמד כי יתמיד בכך חרף הבטחותיו. במאי 2006 נדון לחודש מאסר. כעבור כחצי שנה, בינואר 2007 חזר. הפעם נדון ל - 3 חודשים. תוך פחות מחודש לאחר שחרורו, שוב נכנס לישראל. בספטמבר נדון ל - 10 חודשי מאסר והשתחרר בפברואר 2008. הפעם שב לישראל כעבור שנה וחצי ונדון ל - 10 חודשי מאסר נוספים. ממאסרו האחרון שוחרר ביום 30.5.10. תוך פחות מחמישה חודשים, ביום 5.10.10, שב והסתבך שעבירות שבפני.

דברים היפים לענייננו, בנסיבות דומות אך מעט שונות, גם לקולא וגם לחומרא, נאמרו בת"פ 1247/01 (מחוזי י-ם) מ"י נ עבד אל רחמן.

"שרשרת העבירות שביצע הנאשם עומדת בסימן ההעזה, התושיה, והנכונות לסכן ולהסתכן. מעשי הנאשם כללו - .... פריצת כלי רכב, גניבתו, נהיגתו, ההתפרעות בכביש בנהיגה תוך סיכון חיי שוטרים רבים, והטרדת כוחות משטרה, בכללן מספר ניידות, שהוזעקו בשעות הלילה למרדף אחרי הנאשם. נוסף לסיכון הממשי לחיי השוטרים, יש לראות חומרה נוספת בהטרדת המשטרה בהשתוללות חסרת מעצורים זו בכבישים..... חרף עברו הנקי, נהג הנאשם במעשהו זה כעבריין מועד, העשוי ללא חת, שאין עומדים לפניו למכשול לא בתים, לא מכוניות ולא כוחות משטרה. כנימוק לקולא הועלה ענין מצוקתו הכלכלית של הנאשם ברמאללה והיותו מפרנס המשפחה. גם אם כך הם פני הדברים, אין לסבול מצב שבו מדינת ישראל ותושביה משלמים מחיר כבד של מצב כלכלי זה או אחר של תושב זה או אחר של הרשות הפלשתינאית, שמבקש למצוא פתרון למצבו בפשיעה נועזת, קשה וחמורה, בתחומי מדינת ישראל, נגד תושבי המדינה ונגד כוחות הביטחון שלה. הקלה מופלגת בכגון זה, יש בה מן הפיתוי לראות במדינת ישראל "גן עדן" של פשיעה משתלמת מטעם תושבי הרשות הפלשתינאית, שנכנסים שלא כדין לישראל כדי לשלול שלל דרך העבריינות".

לקולא, שם דובר בנאשם כבן 23, נשוי, עם אישה בהריון. נטול עבר, הודה והביע חרטה על מעשיו. שרות המבחן המליץ שלא לדונו למאסר לתקופת ממושכת. נאשם אשר הודה בעבירות שבפנינו בצרוף נסיון חבלה בכוונה מחמירה. בעובדות הרקע צויין שפרץ לבית, נטל את מפתחות הרכב וגנבו. נדון, בסופו של יום, מבלי שמוצה עמו הדין, ל - 3.5 שנות מאסר בפועל ולמאסר מותנה.

במקרה דנן, ולחומרא, הנאשם בעל עבר, ריצה מאסרים בפועל ועל תנאי שלא מנעו את המשך מעורבותו בפלילים. תלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים להפעלה וכן התחייבות שלא ניתן להפעילה משלא הוגשה. בנוסף, לא עומדים לזכותו אותם שיקולים לקולא העומדים לזכות מי אשר לקח אחריות על מעשיו, הודה, הביע חרטה, הפנים את הפסול וחסך זמן שיפוטי יקר ואת העדת העדים.

מעבר לכך, ולעניין המרדף, מפנה לע"פ 7255/08 פלוני נ' מ"י.