מדינת ישראל נ' חווא

החלטה

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים כלפי בת זוגו לשעבר, המתלוננת.

המבקש נמצא במעצר בית מחודש יוני 2013, בהתאם להחלטות קודמות, בפיקוח שתי מפקחות ואיזוק אלקטרוני. מעצר הבית החל ברח' הראל בשכונת רוממה בחיפה ועבר לרח' משמר הגבול (רח' המקביל לרח' הראל ונמצא אף הוא בשכונת רוממה) - וזאת בהתאם להסכמת הצדדים והחלטה מיום 8/7/2013.

המבקש עותר כי יפתח לו מה שמכונה "חלון התאווררות", שכן עד עתה, ובמשך שלושה חודשים וחצי, המדובר היה במעצר בית מלא במשך 24 שעות, ללא "חלון" כאמור.

במהלך הדיון שהתקיים היום בבקשה, הסבירה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה בשל החשש שבמהלך "החלון" יפגע המבקש במתלוננת או בילדיה (שאינם ילדיו של המבקש) ואשר מתגוררים אצל הגרוש של המתלוננת בשכונה אחרת בחיפה. המשיבה הסבירה עוד כי המתלוננת מתגוררת כעת במעון לנשים מחוץ לעיר חיפה, אך היא מגיעה תכופות לחיפה, לפגוש את הילדים בבית הגרוש. לטענת המשיבה יש חשש שהמבקש יפגע במתלוננת במהלך ה"התאווררות" וכי יש אף חשש שהוא עלול לפגוע בילדים, לאור כך שבתיק החקירה יש מידע לפיו הוא אף איים על הילדים בעבר.

לבקשתי, מתן ההחלטה נדחה עד אשר יובאו לעיוני נתונים באשר למקום בו שוהה המתלוננת ובאשר לכתובת של הגרוש, שם מתגוררים הילדים.

לאחר שבאת כוחה של המשיבה מסרה את הנתונים החסרים (אשר ישמרו כחסויים בשלב זה) ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים – עמדתי היא כי יש להעתר לבקשה תוך הגבלת תחום שהותו של המבקש.

ראשית, יש לזכור כי המתלוננת אמנם מגיעה ככל הנראה לבקר את ילדיה בבית הגרוש מעת לעת, אך במרבית שעות היום והלילה היא נמצאת במעון – מחוץ לעיר חיפה. נדמה לי כי הסיכוי שהמבקש ידע מתי בדיוק היא מגיעה לבית הגרוש, באיזה יום ובאיזו שעה, והסיכוי שמועד זה יהיה דווקא במסגרת "החלון" – וכך יגדל משמעותית הסיכון פן יאיים או יפגע במתלוננת – הינו סיכוי נמוך מאוד מבחינה סטטיסטית. עקרונית, אפשר שבמהלך חלון ההתאווררות יגיע המבקש אל הבית של הגרוש ויחכה מחוץ לבניין עד שהמתלוננת תגיע, אך לא מצאתי כי המדובר באפשרות ממשית או בסיכון מוחשי. ככל שיוגבל תא השטח שבו יכול לשהות המבקש בשעת ה"התאווררות", יהא בכך כדי לצמצם עוד יותר את ההיתכנות של מפגש בינו לבין המתלוננת במהלך ה"התאווררות".

שנית, יש לראות כי למבקש אין כל עבר פלילי וכי עד כה לא נרשמו כל הפרות של תנאי מעצר הבית או כל נסיונות ליצור קשר עם המתלוננת.

שלישית, לא מצאתי שיש ליתן משקל של ממש לטענה בדבר חשש לפגיעה בילדים, שכן אם הנתון שבתיק החקירה, לגבי האיום הלכאורי שהשמיע המבקש לגבי הילדים, היה נתון בעל משקל – הייתי מצפה שבכתב האישום תהיה התייחסות לאיומים שכאלו, לגבי הילדים, או שהנתון היה מוזכר בבקשה למעצר עד תום ההליכים או במהלך הדיון. לא כך היה – ולשיטתי המשמעות הינה שיש קושי אמיתי לקבל את הטענה לגבי כך שהמבקש השמיע איומים לגבי הילדים או שקשורים לילדים, ואפנה לכך שבהחלטת המעצר ציינתי כי ישנם קשיים ראייתיים מסויימים לגבי חלקים נוספים של עובדות כתב האישום (וכך קבע אף בהמ"ש המחוזי בהחלטתו בערר שהוגש). ככל שהטענה לגבי האפשרות של פגיעה בילדים אף לא עברה את הרף המינימלי מבחינת המאשימה, במובן שהטענה לא עלתה עד כה, דומה שהיא לא יכולה לקבל משקל בהחלטה הנוכחית.

רביעית, יש לזכור כי שהייה במעצר בית מלא ללא כל אפשרות לנשום אוויר פתוח ולחלץ את האברים – הינה מטלה מורכבת אשר עשויה ליצור לחצים שיעיבו על האפשרות להמשיך ולקיים את המעצר לתקופה ממושכת, וכפי שתאר זאת כב' השופט עמית בבש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.2011):

"אין זה מהדברים הקלים "לטפס על הקירות" משך חודשים רבים בין ארבעה כתלים. הבטלה עלולה להביא לידי שעמום והשעמום לידי חטא של הפרת תנאי מעצר הבית ולהסתבכות נוספת של הנאשם."

הדברים נאמרו לגבי מעצר בית באופן כללי, קל וחומר – מעצר ללא חלון כמבוקש.

חמישית, אני מוצאת שיש לתת אמון במפקחות אשר מודעות לתפקידן ואף חתמו על ערבויות מתאימות – אשר יפקחו על השארותו של המבקש בתוך תא השטח המוגדר.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

(א) המבקש יוכל לשהות מחוץ לבית בו הוא שוהה במעצר בית, בכל יום למשך שעה בין 10:00 עד 11:00. השעה נקבעה כך שתאפשר למבקש אף לסור לטיפולים רפואיים ככל שידרש ותוך שאני יוצאת מנקודת ההנחה שהמתלוננת לא מבקרת את הילדים בשעות אלו של היום (שכן הם מן הסתם במוסדות חינוך אלו ואחרים).

(ב)המבקשיוכל להמצא במשך "חלון ההתאווררות" בשכונות רוממה, אחוזה ונווה שאנן בלבד. יש בכך כדי לאפשר מגוון שירותים רפואיים ומקומות ציבוריים אחרים. ככל שיש צורך – באי כוחם של הצדדים יקיימו פגישה ויתאמו ביניהם הגדרה מדוייקת יותר של התא כאמור, וידאגו להבהיר את הגבולות למבקש.

(ג)אחת משתי המפקחות תלווה את המבקש ותפקח עליו במשך כל שעת ה"התאווררות".

(ד)למותר לציין, כי המבקש לא יצור כל קשר עם המתלוננת או עם מי מהילדים שלה או עם הגרוש שלה, בכל שעות היממה, ובוודאי שלא יאיים עליהם או על כל אדם אחר, ישירות או בעקיפין.

היות וההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים בהסכמתם והיות ובמצב דברים זה המשיבה אינה יכולה לעתור לעיכוב ביצוע – בהסכמת הצדדים - ההחלטה תיכנס לתוקף רק ביום שלישי, 2/10/2013 בשעה 10:00 – על מנת לאפשר למשיבה להגיש ערר ככל שתמצא לנכון.