מדינת ישראל נ' חדידה(עציר) ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, על רקע כתב האישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירות של תקיפת סתם, תקיפה חבלנית על ידי שניים או יותר.

2.מעובדות כתב האישום עולה, כי בתאריך 10.9.2010, ליד רחוב הסנהדרין בבאר-שבע, תקף המשיב 1 את הקטינות ז.ב. ילידת 1996, ואת אחותה ל.ב. ילידת 1995, בכך שסטר לראשונה על פניה. משניסתה אחותה למנוע את המשך תקיפתה, סטר לה המשיב גם על פניה.

3.בהמשך, בתאריך 11.9.2010 סמוך לשעה 22:00, תקפו המשיבים בצוותא חדא ושלא כדין, את אימן של הקטינות, הגב' ראיסה, בכך לאחר שפנתה למשיב 1 וביקשה לברר עימו את תקיפת בנותיה הקטינות, תקפו אותה המשיבים, הפילו אותה ארצה וחבטו בה מכות אגרוף ובעיטות בחלקי גופה השונים וגרמו לה לאמטומה בלחי ימין ולחבלות בגפיים התחתונות.

על רקע החבלות שנגרמו למתלוננת, נזקקה המתלוננת להתאשפז משך שלושה ימים בבית החולים "סורוקה".

4.עוד מיוחס למשיב 2, כי במועד ובמקום המתואר בסעיף 3 לעיל, תקף המשיב 2 את הקטינה ל.ב. בכך שחבט בה בין רגליה ובבטנה.

5.ב"כ המשיבים הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת, טענו, כי המתלוננת גם היא נהגה באלימות ואף הייתה בגילופין. עוד הדגישו, כי המתלוננת לגרסתה, הותקפה לא רק על ידי המשיבים, אלא גם על ידי אחרים.

6.עוד טוענים ב"כ המשיבים, כי המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי מיידי, והעובדה שרק למחרת ניגשה לבית החולים "סורוקה", הדבר מעיד, כי החבלות לא היו קשות.

7.ב"כ המשיבים סבורים, שיש מקום לשחרר את המשיבים לכל חלופת מעצר שיימצא בית המשפט, ללא תסקיר מעצר, גם בשים לב, כי עברם לא מכביד.

8.ב"כ המבקשת מנגד, עותרת למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, על רקע המסוכנות הנשקפת מהמשיבים למתלוננות בפרט ולציבור בכלל, גם בשים לב לאופי העבירות, נסיבות ביצוען לכאורה, עברם הפלילי הכולל עבירות בתחום האלימות.

9.כנגד המשיבים מתקיימת עילת מעצר בהתאם לסעיף 21 (א)(1)(ב) לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיבים יסכנו את ביטחונו של הציבור, ובפרט ביטחונן של המתלוננות.

התנהגות המשיבים המתוארת בעובדות כתב האישום מעידה על מסוכנותם לכאורה. המסוכנות אינה קונקרטית, שכן יום לאחר האירוע המתואר בעובדה מספר 1 לכתב האישום כמפורט לעיל, תקפו המשיבים את אימם של הקטינות רק בשל ניסיונה לברר עימם את פשר התנהגותם האלימה יום קודם כלפי בנותיה הקטינות (המשיב 2). המשיבים בתגובה לפנייתה נהגו באכזריות ובבריוניות בכך שחבטו בה בכל חלקי גופה, עד שהפילו אותה ארצה. גם אחרים שלא ידועים למבקשת, השתתפו במעשה התקיפה האכזרית.

10.בנוסף למסוכנות העולה מהמעשה ונסיבות ביצועו לכאורה כמתואר לעיל, גם עולה, כי לחובתו של המשיב 1 עבר פלילי בעבירות של סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית, סחר בסמים, החזקת סם לצריכה עצמית.

11.עוד עולה, כי המשיב מספר 1 שוחרר לאחרונה מהכלא לאחר שריצה 10 חודשי מאסר בגין פקודת הסמים המסוכנים. עוד עולה, שגיליון הרשעותיו כולל עבירות של הפרת הוראה חוקית.

12.באשר למשיב 2 – עולה, כי בעודו נער הסתבך גם בעבירות מסוג אלימות, שכללו החזקת סכין שלא כדין, תקיפת סתם, חבלה כשהעבריין מזוין, ונידון, בין היתר למאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, וכן פיקוח של שירות המבחן. עוד עולה, כי בשנת 2009, שוב הורשע בבית משפט השלום בעבירות בגין פקודת הסמים המסוכנים, ונידון ל – 9 חודשי מאסר. שוב בחודש ינואר 2010, נידון המשיב בבית משפט השלום גם בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

13.גם לאחר שקבעתי, שקיימות ראיות לכאורה, ומתקיימת עילת מעצר כנגד המשיבים, נותר אפוא בהתאם למצוות המחוקק בהתאם לסעיף 21 ב' לחסד"פ, לבחון האם יש בחלופה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהם לציבור בכלל ולמתלוננות בפרט.

14.לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, לא שוכנעתי שיש בחלופה כדי להשיג את מטרת המעצר. גם לא שוכנעתי, שיש מקום לקבל תסקיר מעצר בעניינם, בשים לב לאופי העבירות, נסיבות ביצוען, הקורבנות של מעשה המשיבים – שתי קטינות ואימם, מדובר בהתנהגות בריונית ורק החזקה מאחורי סורג ובריח תאיין את מסוכנותם לציבור. כפי שעולה מחומר החקירה, המתלוננות חוששות חשש רב מהמשיבים.

15.תופעת האלימות הפכה לנגע ושומה על בתי המשפט לתרום את תרומתו במקרים שבהם משתכנע, כי אכן נשקפת סכנה לציבור. דומני, שהמקרה שבפניי נמנה על המקרים שנשקפת מהמשיבים סכנה לציבור בכלל ולמתלוננות בפרט.

16.מכל האמור לעיל, הנני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"א, 19/09/2010 במעמד הנוכחים.