מדינת ישראל נ' חדיגה(עציר)

גזר דין

הנאשם, פאדי חדיגה יליד 1992, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע שבע עבירות של התפרצות למקום מגורים על מנת לבצע עבירה בצוותא, שש עבירות של גניבה בצוותא ועבירה אחת של קבלת נכסים שהושגו בפשע.

כתב האישום המתוקן מחזיק שמונה אישומים:

לפי עובדות האישום הראשון, ביום 19.2.2013 התפרץ הנאשם עם אחר לביתו של אדם בקלנסוה באופן שהנאשם פתח חלון בחלקו האחורי של הבית. האחר נכנס לבית בעוד הנאשם ממתין בחוץ. הנאשם והאחר גנבו מהבית תכשיטי זהב, טאבלט ואייפוד השייכים לבעל הבית.

לפי עובדות האישום השני, ביום 7.3.2013 התפרץ הנאשם עם שני אחרים לביתו של אדם נוסף בקלנסוה, באופן שהנאשם פתח חלון הממוקם בחלקו האחורי של הבית והאחרים נכנסו לבית, בעוד הנאשם ממתין להם בחוץ.

לפי עובדות האישום השלישי, ביום 25.3.2013 התפרץ הנאשם עם אחר לבית נוסף בקלנסוה, באופן שהנאשם פירק סורגים של חלון בקומה ראשונה בבית והזיז אותו, והאחר נכנס לבית בעוד הנאשם ממתין לו בחוץ. השניים גנבו מהבית כספת אשר הכילה תכשיטים ופנקס שיקים, ובהמשך מכרו את התכשיטים בתמורה לסך של כ-70,000 ₪.

לפי עובדות האישום הרביעי, כחודש עובר ליום 27.5.2013, התפרץ הנאשם עם שניים אחרים לבית נוסף בקלנסוה, באופן שהוציא את רשת חלון השירותים, אחד מהאחרים נכנס לבית, בעוד הנאשם והאחר הנוסף ממתינים בחוץ. הנאשם והאחרים גנבו מהבית מזומן בסך של כ-5,000 ₪ מחדר השינה וכן תכשיטים השייכים לבעל המקום.

לפי עובדות האישום החמישי, ביום 2.5.2013 התפרץ הנאשם עם אחר לבית נוסף בקלנסוה באופן שהשניים עלו דרך חלון הבית למרפסת בקומה שניה ונכנסו לבית דרך המרפסת. הנאשם והאחר גנבו מהבית שרשרת זהב ומזומן בסך של 3,800 ₪.

לפי עובדות האישום השישי, ביום 3.5.2013 התפרצו הנאשם, אחמד חדיגה ווגדי חדיגה לבית נוסף בקלנסוה, באופן שהנאשם פתח את חלון הממ"ד, וכל השלושה נכנסו לבית. השלושה גנבו מהבית מזומן בסך של כ-15,000 ₪ ותכשיטים המוערכים בשווי של כ-50,000 ₪.

לפי עובדות האישום התשיעי (אישומים 7 ו-8 נמחקו במסגרת ההסדר), ביום 17.5.2013 התפרצו הנאשם ואחר לבית נוסף בקלנסוה, באופן שהנאשם נכנס לבית דרך חלון המטבח בעוד האחר ממתין לו בחוץ. הנאשם והאחר גנבו מהבית סך של כ-9,500 ₪, תכשיטים ומכשיר טלפון סלולרי.

לפי עובדות האישום העשירי, ביום 25.2.2013 התפרצו מספר אנשים לבית בקלנסוה, ונטלו מהבית תכשיטים, אייפון, שני אייפודים וטלפון נייד. הנאשם הבחין בחבורה כשיצאו מהבית ובידם שלל הגניבה, ובהמשך נסע עמם לטול כרם, שם נמכרו התכשיטים בתמורה לסך של 27,000 ₪, והנאשם קיבל מידי האחרים סך של 5,000 ₪.

לחובתו של הנאשם שלוש הרשעות קודמות. בשנת 2009 הורשע על ידי בית משפט לנוער בביצוע מספר עבירות של התפרצות, גניבה והחזקת נשק שלא כדין. הנאשם הורשע בדין, נדון למעון למשך 18 חודשים, מבחן ומאסר על-תנאי; בשנת 2012 הורשע בביצוע שורה של עבירות רכוש, ונדון, בין היתר, למאסר בפועל למשך 17 חודשים, אשר כללה הפעלה של מאסר מותנה מן התיק הראשון; בשנת 2013 נדון הנאשם למאסר בפועל בן 6 חודשים בעוון ביצוע עבירה של החזקת נשק.

בעת שביצע הנאשם את המעשים עליהם נותן הוא היום את הדין, תלויים היו מעל ראשו שני מאסרים על-תנאי, האחד בן 12 חודשים ושני בן שישה חודשים. עונשים מותנים אלה הם כעת חבי הפעלה.

לבקשת הנאשם נערך בעניינו תסקיר מבחן. התסקיר אינו חיובי. שירות המבחן סקר את תולדות חייו של הנאשם, אשר נשר מלימודים בגיל צעיר מאוד ומגיל 12 (!) צורך בקביעות סמים ואלכוהול. הנאשם עבר בשנת 2008 אבחון פסיכיאטרי ממנו עולה כי קיימת אצלו נטייה להתנהגות אימפולסיבית-אגרסיבית והפרעות התנהגות. הנאשם הודה בביצוע העבירות והסבירן בצורך לממן את הסם ואורח החיים השולי שמנהל. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו נוטל אחריות על התנהלותו העבריינית ורואה עצמו כקורבן. משפחת הנאשם מגלה חרדה להתדרדרות במצבו של הנאשם, ואולם הנאשם עצמו אינו בשל לערוך שינוי כלשהו במצבו. שירות המבחן סבור כי הנאשם זקוק למסגרת בעלת גבולות ברורים ומאורגנים, ונמנע מכל המלצה טיפולית בעניינו.

בשלב הטיעון לעונש העיד אביו של הנאשם. ניכר היה כי האב חרד לגורלו של בנו. האב סיפר על התנכלות (עד כדי ירי על ביתם) שעוברים בני המשפחה כתוצאה משיתוף הפעולה של הנאשם עם חקירת המשטרה.

ב"כ המאשימה בקשה להחמיר עם הנאשם. לדברי התובעת, עו"ד דבורה דורסמן, בפרק זמן קצר של מספר חודשים היה הנאשם שותף למספר רב של מעשי התפרצות, אשר בוצעו באותה שיטה. הנאשם ושותפיו גנבו רכוש רב מהבתים אליהם פרצו. נגנבו תכשיטים והפגיעה בעניין זה אינה רק רכושית אלא אף סנטימנטלית. הרכוש לא הוחזר. מאסרים על-תנאי לא הרתיעו את הנאשם מהמשך פגיעתו הרעה. התסקיר שלילי. הנאשם ראוי לגמול על מעשיו הרעים ויש להגשים את אינטרס ההרתעה.

לדעת המאשימה, מתחם העונש ההולם כל אחד ממעשי ההתפרצות והגניבה הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לתמיכה בטענה זו הוגש ע"פ (ת"א) 56652-11-12 פפלוב נ' מדינת ישראל (28.1.2013).

הענישה לה עתרה המאשימה היא שבע שנות מאסר בפועל, במצטבר להפעלת שני המאסרים על-תנאי.

ב"כ הנאשם, עו"ד עלא תילאוי, הדגיש בטיעוניו את שיתוף הפעולה הרחב של הנאשם בשלב החקירה. אין חולק כי הנאשם סיפר לחוקריו, מיוזמתו, על מרבית עבירות הרכוש. המשטרה כלל לא ידעה על מרבית ההתפרצויות, וסביר שלא הייתה יודעת לעולם לולא הוביל אותה הנאשם לזירות הפשע.

הנאשם גם הפליל את שותפיו לדבר עבירה, וכתוצאה מכך אוים הוא ואוימה משפחתו, רכב המשפחה הוצת ונורו יריות על ביתה, והנאשם נכלא בתנאי הפרדה.