מדינת ישראל נ' חדד

החלטה

בפניי בקשה לביטול גזר דין שניתן כנגד המבקש ביום 7.12.11.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של:

אי ציות לתמרור עצור.

נהיגה בקלות ראש.

גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק.

ביום 7.12.11 הורשע המבקש בתיק בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון וזאת לאחר שהמשיבה הניחה בפני בית המשפט בקשת המבקש להישפט שלא בפניו (שפיטה בהעדר), וכן הוצג הסדר טיעון ובו הסכמה עונשית.

מסמך זה נחתם ע"י המבקש.

גזר הדין ניתן ביום 7.12.11 ולהסדר הטיעון, ניתן תוקף פס"ד.

בבקשתו, טען המבקש כי ביום 24.10.11 נפגש בתחנת המשטרה בפ"ת, עם הגב' נאווה וטען בפניה כי איננו אשם בתאונה, ובתגובה המליצה בפניו נאוה "לסגור עניין", כשביקש ממנה הבהרה לדבריה, היא אמרה לו שעליו לשלם 1,000 ₪ ובתמורה ייסגר התיק ללא הרשעה, ללא נקודות וללא תנאי והוא אף אינו צריך להגיע לדיון.

לטענתו הגב' נאווה החתימה אותו על טופס בקשה להישפט מהיעדר כאשר המסמך ריק מפרטים.

לטענת המבקש לאחר זמן הוגשה כנגדו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בפ"ת ע"י נהג הרכב המעורב בתאונה בה הורשע ורק אז נודע על גזר הדין ועל חומרתו.

ביקשתי את תגובת המשיבה לאמור בבקשה, בתגובתה טענה רפ"ק נאווה בן דב, כי נפגשה עם המבקש במסגרת יום פגישות בתחנת המשטרה בפ"ת, בפגישה שטח בפניה המבקש את טענותיו, אותן רשמה ביומן החקירה שבתיק המשטרה, ואף רשמה בו את פרטי הסדר הטיעון שהוצע למבקש, לאחר מכן רשמה בנוכחות המבקש את פרטי ההסדר עליו הגיעה להסכמה עם המבקש על טופס בקשה להישפט בהיעדר, והחתימה את המבקש על הטופס.

לאור הטענות החמורות שהועלו בבקשה הוריתי על קיום דיון בבקשה בנוכחות המבקש.

מטעם המבקש העידו המבקש בעצמו, רעייתו וכן מר אליעזר יולזרי קצין הבטיחות בתעבורה של חברת בון תור בה עובד המבקש.

מטעם המשיבה העידה רפ"ק נאווה בן דב - ראש שלוחת תביעות תעבורה בפ"ת.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים, אין ספק כי טענתו של המבקש כנגד המשיבה איננה נכונה.

מבחינת עובדתית ומתוך עדותו של המבקש עולה כי המבקש הגיע ביוזמתו לתחנת המשטרה בפ"ת.

שוכנעתי כי המבקש ידע והבין כי הוא חותם על הסדר הטיעון אשר הוצג בפני ביהמ"ש, באשר זאת הייתה מטרת הפגישה בינו לבין התביעות.

המבקש העיד כי ידע כי הטופס עליו חותם הינו טופס בקשה להישפט בהיעדר (עמ' שורה 14 לפרוטוקול הדיון מיום 12.6.13).