מדינת ישראל נ' חדד(עציר)

החלטה

המבקש עומד לדין בגין עבירות של התפרצות וגניבה שלפי הנטען ביצע ביום 24.1.10 כשהתפרץ לבית משפחת חלפון בעכו ע"י שבירת חלון פנימי שמפריד בין הבית למחסן הצמוד, כניסה פנימה וגניבת תכשיטים ושני מחשבים.

בהחלטה מיום 1.6.10 מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, והוריתי על קבלת תסקיר לבחון חלופה.

משלא הוצגה חלופה ראוייה הכוללת פיקוח הולם, פיקוח אלקטרוני וערבויות, הורה ביהמ"ש בהחלטה מיום 8.7.10 על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים. עיון חוזר שהגיש המבקש נדחה בהחלטה מיום 25.7.10.

פרשת התביעה החלה ובישיבת יום 20.9.10 העידו המתלוננת גב' לבנה חלפון וכן בנה מר משה חלפון.

הבקשה בפניי נסמכת על הטענה כי עדותו של מר משה בפני ביהמ"ש גורעת ממשית מעוצמת הראיות לכאורה ואף מביאה למסקנה כי לא קיימות כאלה לנוכח הסתירות שבינה לבין חקירת העד במשטרה מיום 25.5.10.

בחקירתו במשטרה טען מר משה חלפון כי הוא לא מכיר את המבקש.

בעדותו בבית המשפט העיד כי הוא הכיר את המבקש כחצי שנה לפני אירוע הפריצה המיוחס בכתב האישום, שיחק קלפים עימו במספר הזדמנויות בבית שלא ידוע לו למי הוא שייך והסביר כי טען במשטרה כי לא מכיר את המבקש בשל חששו מהוריו שהתלוו אליו לחדר החקירות.

ההליך בפניי הינו הליך ביניים ואינו מיועד לבחון את מהימנות עד התביעה הנ"ל, דבר שייעשה ע"י המותב בפניו נשמעות עדויות הצדדים, והכרעה לעניין זה תעשה בהכרעת הדין שם.

יחד עם זאת, אותה עדות בבית המשפט הינה ראייה לכל דבר ועניין ויש לבחון אותה אל מול יתר הראיות לכאורה שברשות המאשימה.

הסתירה שבין גרסת העד במשטרה לבין גרסתו בבית משפט, היא סתירה יסודית היורדת לשורשו של עניין, יש לזכור כי האישום מתבסס על הימצאות טביעת אצבע על חלון בבית המתלוננים. בחקירתו במשטרה לא הטיחה המשטרה בפני המבקש את דבר המצאות טביעת אצבע והסתפקה בציון תפיסת ממצא ללא הגדרה. טביעת אצבע היא ראייה מפלילה בהעדר הסבר מניח את הדעת להימצאותה על חפץ מסויים.

לנוכח גרסתו של העד בבית המשפט לפיה הכירו את המבקש חודשים לפני האירוע, שיחקו קלפים יחד במקום שהעד לא ידע לתאר, וכן הסברו של העד באשר לחששו מהוריו עת הכחיש היכרות זו בחקירתו במשטרה, כל אלה מביאים למסקנה כי עוצמתן של הראיות לכאורה לוקה בחולשה של ממש.

אין לומר כי העדות הנ"ל מביאה למסקנה להעדר ראיות לכאורה כלל והמותב היושב בדין בתיק העיקרי יכריע במחלוקת באשר לאימוץ אחת הגרסאות של העד הנ"ל לפי המהימנות שתיוחס.

סיכומו של דבר, מצאתי כי חל שינוי של ממש בנסיבות שמצדיק שינוי במסקנה בדבר טיב החלופה שיש לשחרר את המבקש במסגרתה.

אני מורה על שחרורו של המבקש בתנאים הבאים:

1.המבקש ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו רחוב אשכול 3/7, נהריה בכל שעות היממה.

2. המבקש יהיה בפיקוחה של אמו גב' אסתר חדד הנוכחת באולם ביהמ"ש, החל מהשעה 19.00 ועד השעה 06.00 למחרת מידי יום.

3. נאסר על המבקש ליצור כל קשר עם מי מעדי התביעה.

4. המבקש יפקיד ערובה כספית במזומן ע"ס 5,000 ₪, ויחתום על ערבות עצמית ע"ס 20,000 ₪, וכן גב' אסתר חדד תחתום על ערבות צד ג' ע"ס 20,000 ₪.

5. ניתן בזה צו איסור יציאה מן הארץ למשך 6 חודשים מהיום.