מדינת ישראל נ' חדד(עציר)

הכרעת דין

החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות נשוא כתב האישום.

רקע ותמצית הדברים

1.כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, מייחס לו עבירות של התפרצות לבית מגורים, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וגניבה, לפי סעיף 384 לחוק.

2.מעובדות כתב האישום, עולה כי ביום 04.02.08, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, ברחוב רוטשילד 52 בעיר בת-ים, התפרץ הנאשם לדירת גב' דריה קרבצ'ינקו (להלן: "המתלוננת" ו-"הדירה"-בהתאמה), בכך שבאמצעות מפתח פתח את דלת הדירה, נכנס אליה וגנב מהמקום סכום של 1,000 דולר, שרשרת מזהב הנושאת תליון משובץ ושתי טבעות מזהב.

3.הנאשם כופר במיוחס לו וטען כי לא נכח בזמן ובמקום המפורטים בכתב האישום. עוד הוסיף כי מאחר ונחקר כחצי שנה לאחר ביצוע העבירות, אין באפשרותו לזכור היכן היה בזמן אמת.

4.בעתירתה להרשיע את הנאשם בעבירות נשוא כתב האישום, ביקשה המאשימה להסתמך על גרסת המתלוננת, הודעת הנאשם ומעתק כף ידו שנמצא על קופסת נעליים בדירה (להלן: " הקופסה").

5.במבוקשו לעורר את הספק הסביר במיוחס לו, הסתמך הנאשם על עדותו שלו וזו של אמו- הגב' סימה חדד.

6.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, אותות האמת שנגלו בנהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין – שוכנעתי כי המאשימה עמדה בנטל החל עליה והוכיחה מעל לכל ספק סביר שהנאשם הוא זה שביצע את העבירות המיוחסות לו.

לא נתתי אמון בגרסת הנאשם, שלא השתלבה עם ראיות אחרות וראיה אובייקטיבית של מכלול נסיבות ההתרחשות. שוכנעתי כי ניתן לשלול את הסברו המאוחר המתיישב, לדידו, עם חפותו. גרסתו לעניין טביעת כף ידו כפי שנמצאה על הקופסה התפתחה על פני ציר הזמן החל מראשית הודיה בהודעתו, המשך בכפירה, עבור בהעלאת גרסה כבושה לעניין עבודתו בתחום מכירת הנעליים וכלה בניסיונו, להרחיב תחום עבודתו אלי העיר תל-אביב, מקור הקופסה, שלא נתמך בראיות אחרות ונסתר על ידי אמו.

פרשת התביעה

7.הגרסה המפלילה את הנאשם, הנלמדת מראיות התביעה, מהימנה בעיניי ומאפשרת קביעת ממצאים לחובתו במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי.

8.הוצגו המוצגים הרלוונטיים לחזית המריבה, כדלקמן –

ת/1 - הינו הודעת הנאשם מיום 05/08/08, ממנה עולה, למצער, ראשית הודיה בעבירות המיוחסות לו. הנאשם הכחיש כי פרץ לדירת המתלוננת אך מסתבר כי הוא מתגורר בסמוך לדירתה, ובעברו צריכת סמים מסוכנים. כשנשאל האם ייתכן כי פרץ לדירה בהיותו נתון להשפעת סמים מסוכנים, השיב : "אין לי תשובה". כשהוצג בפניו טופס הקשור במעתקי ט"א שלו השיב: "אני לא יודע להגיד לך במדויק אני הייתי בתקופה תחת השפעת סמים וכדורים וואליומים ויכול להיות שפרצתי, אני לא יודע... לא יודע יכול להיות" (שם שו' 44-50).

ת/2 – הינו טופס לוואי לחוות דעת מומחה, המאשרת כי טביעת המעתק המסומן מ.ט.א: 1-00323/08, זהה לחלק מטביעת כף יד שמאל המופיעה בטופס המוזכר בסעיף 1 שהינה של הנאשם.

ת/3 – הינו דו"ח העתקת טביעות אצבע המתייחסים לזירת העבירה.

ת/4 - הינו דו"ח פעולה מטעם רס"ר פרץ ראובן, המשתלב עם גרסת המתלוננת.

9.המתלוננת העידה בחקירה ראשית כי בעת הרלוונטית, חזרה לדירה בה היא מתגוררת עם הוריה וסבתה והבחינה באי סדר. סבתה ישנה בעת שנפרצה הדירה באמצעות מפתח שהושאר תדיר בארון החשמל ובהמשך, גילתה כי נגנבו הפריטים המבוארים בכתב האישום (ר' פרו' עמ' 7 שו' 22-24).

המתלוננת ראתה חשוד במעשה מחוץ לדירה, שעזב את המקום במהירות והיא אינה יכולה לזהותו מחמת חלוף הזמן וקשיי זיכרון (ר' פרו' עמ' 7 שו' 12-30; עמ' 8 שו' 2-15).

10.בחקירתה הנגדית של המתלוננת, היא שללה התכנות כי אנשי שירות שונים שנקשרו בדירה הם אלו שגנבו את פרטי הרכוש מהדירה.