מדינת ישראל נ' חדאד(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור עד תום ההליכים את המשיב, אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה ביום 30/3/13 בכביש שועפט, ללא רישיון נהיגה (אינו מורשה לנהוג כלל) וללא ביטוח חובה – עבירה הנלוות לנהיגה הלא מורשית, כמו מואשם המשיב בנהיגה בשכרות, מכוח סירובו לתת בדיקת שתן (לאחר שהתעורר חשד כי הוא שרוי תחת השפעת סמים).

המשיב היה עצור מיום 30/3/13 במשך 6 ימים ולאחריהן, מהדיון ועד למתן ההחלטה הוריתי על שחרורו למעצר בית בתנאים, בהם עמד המשיב.

אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לנאשם. השאלה שנשאלת אם כן, האם המשיב מסוכן לציבור ואם התשובה לכך חיובית - האם לא ניתן לאיין או להפחית מסוכנותו באופן פחות דראסטי ממעצרו עד תום ההליכים, שכן ככלות הכול, מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הוא מעשה חריג באופן יחסי לעבירות פליליות מתחום דיני העונשין.

למשיב עבר פלילי הנוגע לשימוש בסמים לצריכה עצמית. מבחינת עבר תעבורתי, מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בלתי מורשית ובשכרות.

לטענת המבקשת נסיבות המקרה והיות המשיב "משופע בעבירות סמים" מעידים על מסוכנותו (סעיף 12 לבקשה). כאן המקום להעיר כי חזקת מסוכנות סטטוטורית המצדיקה מעצר עד תום ההליכים, קמה כנגד סוחרי סמים ולא כנגד מי שמשתמש בחשיש לצריכה עצמית (ראה סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 , מכלל הן אתה שומע לאו. הסכנה האורבת לציבור מצד המשיב היא לא בצריכת הסמים לשימושו העצמי אלא בנהיגתו כשהוא תחת השפעת סמים, ולכן יש לבחון עד כמה הסכנה שימשיך לנהוג, מוחשית במקרה של המשיב.

המשיב טוען שהוא בהליך גמילה ושהוא מצטער על כך שנהג ברכב גם למרחק הקצר שהוא טוען לו. הסנגור הוסיף שהמשיב עובד 12 שעות ביום במקום עבודה מסודר באשדוד, וביחס לנאשמים אחרים שהתבקש מעצרם עד תום ההליכים והבקשה נדחתה, המשיב אינו מסוכן כלל. לצורך כך הוא הפנה למספר החלטות שניתנו בבית משפט לתעבורה בירושלים, כמו למשל מ"ת 4581-11-12 מגיד סלים מיום 18/11/12 שם קבע כב' סגן הנשיאה השופט י.ריבלין כי מנהיגה בפסילה לכאורה פעם אחת והכשלת שוטר, לא ניתן ללמוד על רצידיביזם המעיד על מסוכנות גבוהה, ולכן אותו משיב שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים. גם במ"ת 5394-06-12 מדינת ישראל נ' בן נון המשיב, שהואשם בנהיגה בשכרות ובריחה משוטרים שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים. כב' השופט י.ריבלין קבע כי מסוכנותו של המשיב קיימת אך לא ברף הגבוה שמצדיק מעצר עד תום ההליכים. (החלטה מיום 27/6/12).

בפרשת טל מור (בש"פ 7128/10) נאמרו ע"י בית המשפט העליון, הדברים הבאים:

"עבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים או סמים מסוכנים הינה בעלת פוטנציאל גדול לפגיעה בסדר הציבורי, בשלמות הגוף ובחיי אדם, והיא יכולה להקים, לעתים – ובמיוחד כאשר נגרמת בעטיה תאונת דרכים – עילה למעצר עד תום ההליכים, גם כאשר לא היו בהכרח הרוגים, או פצועים בתאונה. מקל וחומר, שהכף תיטה לעבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, בעת שלנהיגתו של הנאשם בהשפעת אלכוהול, או סם מסוכן, שגרמה לתאונה, מצטרף ולו רכיב "מחמיר" משמעותי אחד נוסף"

בין הרכיבים המשמעותיים הנוספים שמונה כב' השופט דנציגר מופיעים גרימת חבלה קשה, הפקרה, טשטוש ראיות והרשעות קודמות, אשר אף אחד מהם לא מתקיים במקרה שלפני, וגם אם היה מתקיים אחד הרכיבים הללו או יותר, הוא מבהיר "אין בכך כדי לשלול מניה וביה את הצורך לבדוק קיומה של חלופה ראויה ויתכנו מקרים חריגים, שבהם, למרות חומרת המעשים והנסיבות – ביהמ"ש יראה, מטעמים מיוחדים, או עם עבור הזמן – לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר"

נדמה כי במקרה שלפני התהפכו היוצרות אצל המבקשת ו"החריג" הפך ל"כלל".

אני סבורה כי קיומן של ראיות לכאורה בעבירת השכרות והנהיגה ללא רישיון נהיגה, בהעדר עבר תעבורתי דומה, לא מצדיק מעצר עד תום ההליכים וניתן להסתפק בתנאים הבאים, שיבטיחו הרחקתו מהכביש והתייצבותו לכל הדיונים המשפטיים בעניינו ואלו הם:

המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪

אביו של המשיב יחתום על ערבות צד שלישי להבטחת התייצבות המשיב לכל הדיונים על סך 10,000 ₪.

המשיב יפקיד לקופת בית המשפט סך של 6,000 ₪.

אני פוסלת את המשיב מלקבל רישיון נהיגה עד תום ההליכים נגדו. אין צורך בהפקדה.

המשיב מוזהר כי הפרת תנאי מתנאי שחרורו יהווה עילה למעצרו עד תום ההליכים נגדו וכי אם ינהג בזמן פסילה יהא צפוי לעונש מאסר.

מבהירה בזאת כי החל מהיום תם מעצר הבית. המשיב עמד בכל התנאים וכל ההתחייבויות יישארו בתוקפן עד לסיום ההליכים בעיניינו.

ניתנה היום, 08 באפריל, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: