מדינת ישראל נ' חדאד(עציר) ואח'

החלטה בעניינם של המשיבים 2 ו-3

החלטה זו ניתנת בעניינם של המשיבים 2 ו-3 לאחר שהמשיב 1, מפי הסנגור המלומד, הודיע על הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו, והוא הופנה לקבלת תסקיר, אשר יוגש במועד שנקבע.

שני המשיבים מואשמים יחד עם אחר בכתב אישום המייחס להם ביצוען של עבירות סמים בקוקאין, ולהלן תיסקרנה הראיות, לכל אישום ואישום ובהתייחס לכל משיב.

באשר לאישום הראשון, בו מואשם שעבן בעבירת תיווך ואילו עבד מואשם בעבירת שידול:

טוען הסוכן המשטרתי כי עבד נהג לומר לו כאשר היו נפגשים בפגישות אקראי, שיקנה ממנו סמים, ואף המליץ לו שלא יפנה לאחר אלא ירכוש ממנו סם במחיר מוזל. עבד אף נתן לסוכן את מספר הטלפון שלו כדי לבצע רכישה מהסוג הזה וכשהשתמש הסוכן במספר והתקשר לעבד, ענה לו ג'ון. באותו מקרה, אמר ג'ון לסוכן שעבד נמצא יחד עם שעבן וכאשר התקשר הסוכן לשעבן, המוכר לו מקשרים קודמים ומרכישת חשיש, אמר לו שעבן שעבד מחוץ לעיר. בין הסוכן לשעבן התנהלו שיחות נוספות, כאשר שעבן אומר למשיב שעדיין "אין", כלומר אין סמים, ושיהיה מאוחר יותר ובהמשך אף מפנה אותו לג'ון ואומר לו שג'ון ימכור לו סמים ("יסדר") ב-600 ₪. הסוכן אכן מתאם עם ג'ון והעסקה יוצאת אל הפועל כמתוכנן.

לצד דברי הסוכן, מצויים בתיק תמלילי שיחות, התואמים את דברי הסוכן, לרבות שיחה ברמזים ("אם אתה רוצה משהו מההוא, אין היום... אין, רק בלילה... נתקענו" וכן הלאה), וכן מזכרים של מפעיל הסוכן לגבי שני מועדים של הצעת עבד למשיב לרכוש סמים והמלצתו על סחורתו, ודו"ח פעולה של השוטר שלומן, לרבות תצלומים, המתעדים מפגשם של הסוכן ושל ג'ון.

ניכר אפוא, כי ניתן לסמוך תשתית ראייתית על המתואר לעיל ולקבוע כי אכן המיוחס לשעבן ולעבד בוצע על ידם, לאמור –

עבד שידל לפחות פעמיים אך בודאי יותר, את הסוכן לרכוש ממנו סמים, לרבות הצעת מחיר, ואילו שעבן אכן הפנה את הסוכן לביצוע העסקה עם ג'ון, תוך שהוא מגלה מעורבות של ממש ואכפתיות, המעלה עליו חזקה של מי שהיה מעוניין בעסקה ומי שהיה מעורב בה כדי תיווך, אם לא למעלה מזה.

איני יכול לקבל טענת הסנגור המלומד, כביכול הסוכן הוא זה שהטריד את שעבן אשר ניסה "לנפנף" אותו, כאשר השיחות מגלות ששעבן משתתף בחפץ לב בשיחות אלה ומעוניין בהחלט בהיעתרות לבקשת הסוכן לרכישת סמים, אף נוטל חלק פעיל בתיאום הפגישה לצורך השלמת העסקה בין הסוכן לבין ג'ון.

באשר לאישום השני, המייחס לשעבן ועבד עבירה של תיווך בעסקי סמים:

אף כאן, טוען הסוכן כי המשיבים פעלו באורח דומה. הסוכן מתקשר לשעבן ומבקש ממנו "לסדר אותו" ואז, כאשר מפנה אותו שעבן שוב לג'ון, אומר לו הסוכן שאיבד את מס' הטלפון של ג'ון ומדבר עמו על עסקת הסמים שבוצעה, נשוא אישום ראשון. שעבן מבקש מהסוכן שלא לדבר על כך בטלפון ומוסר לו את מספר הטלפון של עבד. המשיב אכן משוחח עם עבד, כביכול על אופניים, וברור כי מדובר בקוד כלשהו שכן עבד מבקש אף הוא מהמשיב שלא לדבר בטלפון על האופניים. המשיב מזכיר לעבד את הבטחותיו מהעבר, כאמור באישום הראשון, "לסדר אותו" ואז עבד אומר לסוכן שהוא ישוחח עם שעבן. מכאן ואילך מתרחשות מספר שיחות שמהן עולה ברורות כי שעבן ועבד מדברים ביניהם כל אותה עת או נתונים בקשר אחר. לבסוף משוחח ג'ון עם הסוכן ומוסר לו שדיבר עם עבד ואז קובעים הסוכן וג'ון מכירת סם ב-600 ₪ מג'ון לסוכן, אשר אכן מתבצעת לפי המוסכם בגלידריה ביפו. לצד דברי הסוכן מצויים תמלילי שיחות המאמתים את דבריו וכן שני דו"חות עוקבים אליהם נלווה לוח תצלומים, המתעדים את המפגש בין הסוכן לבין ג'ון ואפנה במיוחד לדו"ח של עוקב 592.

לא אוכל לקבל גם כאן את הצעת הסנגור המלומד, כביכול המילה אופניים משמעה למעשה אופנוע או חלקי אופנוע בו מעוניין הסוכן, כאשר הסנגור המלומד סומך דבריו על שיחה אחרת שהתנהלה בכלל בין הסוכן לבין אחר, ולא ניתן ללמוד ממנה שכל אימת שהסוכן אומר אופניים או אופנוע הוא אכן מתכוון לסם.

גם לעניין אישום זה מוצא אני כי ניתן לסמוך תשתית ראייתית על החומר שהוצג לי. באשר למשמעותו המשפטית, הרי לנוכח המשמעות הברורה של החומר, המעורבות הנחזית של שני המשיבים בשיחות, ושתיקתם של שני משיבים אלה באשר למשמעות אפשרות אחרת של שיחות אלה, יש לקבוע כי אכן היו מעורבים השניים בתיווך בעסקת סם אשר סוף דבר התבצעה בפועל על ידי ג'ון.

בנוסף, אזכיר כי סביר למדי שג'ון יעיד בתיק המשותף, שכן רק מעדות כזו יוכל להיוושע. במצב דברים זה, יכולה התביעה בהחלט לעשות שימוש גם באמרתו לסוכן במהלך שיחת טלפון מתועדת בין השניים, לפיה "[הוא] אמר לי בסדר, שהפעם הזאת אסדר אותך כמו שצריך", כשכוונתו הברורה היא לעבד. השוו לאמור בבש"פ 1572/05 זוארץ, לעניין זה.

באשר לאישום השלישי, בו מואשם המשיב 2 בלבד, ושאינו חלק מסדרת תיקי הסוכן:

בהאזנת סתר משטרתית, נקלטה שיחה ביום 19.11.09, בה מתקשר גבר לשעבן, מברר מתי שעבן יגיע ושעבן אומר שיגיע תוך 20 דקות ויהיה לו "משהו בן זונה". סמוך לאחר שיחה זו מתרחשת שיחה נוספת בה אומר הגבר לשעבן כי הוא צריך "אחד". השיחה האחרונה התרחשה בשעה 20:45 ובשעה 21:00 באותו יום הגיע שעבן לעסק לממכר טוסטים, שם עובד שלום דהאן. שעבן נראה מוסר דבר מה לגבר שהתברר כשלום, ואילו שלום מסר את הדבר לגבר אחר, אשר לפי תיאורו הינו אמנון פתאל. חיפוש שנערך סמוך לאחר מכן במכוניתו של פתאל העלתה מנת קוקאין שהוסתרה מתחת לשטיח הרכב.

התרחשויות אלה מתועדות בדו"ח הבילוש של השוטר יצחקי, ובדו"ח העיקוב של עוקב 587. לציין, שהעוקב ראה את שעבן מגיע למקום במכוניתו, ואקט מסירת הסם הנטען בוצע כאשר שלום התקרב למכוניתו של שעבן, מכניס ידו מבעד לחלון, מוציאה ומכניסה לכיס מכנסיו. אותה שעה נכח במקום גם פתאל ולאחר מכן לחצו שלום ופתאל ידיים ופתאל הסתלק מן המקום.

צירוף הדברים האמורים לעיל מעלה כי אכן יש ראיות לכאורה כנגד שעבן בעניין זה, אולם אין הן במידת החוזק האופטימאלית. ניתן בהחלט להעלות אפשרויות, לפיהן מה שקיבל שלום משעבן, אם אכן קיבל ממנו משהו, אינו מה שמסר שלום לפתאל, אם אכן מסר לו משהו, ואפשר גם שמה שנתפס ברכבו של פתאל אינו מה שקיבל משלום.

באשר לאישום הרביעי, בו מואשם המשיב 2 בלבד, ושאף הוא אינו חלק מסדרת תיקי הסוכן:

גם כאן העלתה האזנת סתר משטרתית קשר בין דוד אוקנין לבין שעבן. אוקנין התקשר לשעבן ביום 19.11.09, אך נענה על ידי עבד דווקא. השניים מדברים על "חתיכות" ועל כסף תמורתן. בשיחה מאותו יום משוחח אוקנין עם עבד ומבקש שעבד יבוא ויביא איתו "שתיים". באותו יום, לפי דו"ח פעולה של השוטר שוורץ ולפי פעילות עוקבים, הגיע שעבן סמוך לקיוסק לאס וגאס, בו עובד אוקנין, נפגש עם אוקנין, אשר זוהה על ידי השוטרים, והעביר לו דבר מה, אותו נטל אוקנין בידו המאוגרפת ונכנס לקיוסק.