מדינת ישראל נ' חגמה(עציר)

גזר דין

1.ביום 29/12/09 הורשע הנאשם בעבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין ובעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי בניגוד לסעיף 216 (א) (1) לחוק העונשין. העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן כי ביום 14/7/09 בבית החולים השרון בפתח תקווה גידף וקילל הנאשם את אחות בית החולים ואף איים עליה תוך שהוא מטיח כלפיה "את רוצה שאני אזיין אותך" בהמשך ולאחר שהגיע איש הביטחון, השתולל והתפרע הנאשם תוך שהוא צועק כי אין הוא מפחד מהמשטרה והוא מכה בדלפק המיון.

2.הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט ושיקול זה עומד לזכותו. ב"כ הצדדים פרסו בפני בית המשפט תמונה לא קלה של הנאשם לעניין מצבו הנפשי ולצורך כך אף הונחה בהסכמת הצדדים חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינו של הנאשם בהליך המעצר, לפיו מדובר בנאשם עם הפרעה אישיותית הכוללת מרכיבים כפייתיים של פגיעה עצמית, הסובל ממחלת סכיזופרניה וכל האירוע כולו יסודו בכך שהנאשם ביקש להתאשפז בבית החולים ולא נענו לבקשותיו.

3.נוכח מצב דברים זה הגיעו הצדדים לידי הסדר אשר מגלם מחד ענישה ממשית ומאידך ענישה הצופה פני עתיד ובנסיבותיו האישיות של הנאשם אני סבור כי זה הסדר ראוי ויש לאמצו.

4.אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 4 חודשים בגין העבירות בהן הורשע בתיק זה, כמו כן אני מפעיל כנגד הנאשם את עונש המאסר המותנה בן 6 החודשים מתיק בית משפט השלום פ"ת 2352-08 בחופף ובמצטבר כך שסך הכל ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר מיום מעצרו ה-14/7/09.

ב.מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ג. הנאשם יחתום על כתב התחייבות להימנע בעבירה בה הורשע לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, סכום ההתחייבות 2500 ₪. לא תחתם ההתחייבות יאסר ל-7 ימים.

5. אני מורה כי יתרת המאסר תרוצה כשהנאשם מצוי במב"ן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: