מדינת ישראל נ' חגג

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זיוף ושימוש במסמך מזויף. על פי כתב האישום, כאשר הגיעו שוטרים לערוך חיפוש אחר סמים מסוכנים בבית משפחת המשיב ובקשו מהמשיב להזדהות, הציג המשיב את עצמו כאחיו ואף הציג תעודת זהות מזויפת הנושאת את תמונתו של המשיב ואת פרטי אחיו. עוד יוחס למשיב כי בחיפוש שנערך במקום נתפסו סמים מסוכנים כמפורט להלן: במגירת השידה שעמדה בחדר המשיב נתפס סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 7.88 גרם נטו, ובשידת המחשב נתפס סם מסוכן מסוג קנבוס המחולק ל-10 יחידות במשקל כולל של כ- 128.77 גרם נטו. כן נתפס כלי המשמש לצריכת סם מסוכן המכונה "באנג".

ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בשל העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי. המבקשת אף הגישה מידע מודיעיני המלמד, לטענתה, על מסוכנותו של המשיב.

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, פרט לכך שהסם שנתפס הינו שלא לצריכה עצמית. לדבריו, הסם שנתפס הוחזק לצריכה עצמית בלבד. לדבריו, המשיב רכש את הסם עבור עצמו, כפי שמסר בגרסה מפורטת שניתנה על ידו במשטרה. לדבריו, הוא משתכר ממכירת ציפורים ותוכים, דבר המוכיח שאינו נדרש לכסף ממכירת סמים, וכי הכמות שקנה מספיקה לו למשך חודש. עוד הוסיף כי לא נתפס משקל אלקטרוני לשקילת סמים ושקיות הדומות לשקיות אשר בהן נתפס הסם.

ב"כ המשיב ציין כי למשיב עבר פלילי ישן בלבד, כי החל להשתמש בסמים בשל מצב נפשי קשה שנקלע אליו, וכי משפחתו מעוניינת לסייע לו במצבו. לאור כל האמור, עותר ב"כ המשיב לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

אשר למידע המודיעיני ציין , כי בית המשפט אינו רשאי לעיין במידע זה, אם הוצגה לב"כ המשיב פראפרזה של מידע זה מבעוד מועד.

ראיות לכאורה

המשיב אינו חולק על כך כי הסם שנתפס הינו שלו, וטענתו היא כי מדובר בסם לצריכה עצמית בלבד. הסם נתפס בשני מקומות, כאשר משקלו פי תשע לערך מהכמות הקבועה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, אשר קיימת לגביה חזקה שהיא לצריכה עצמית. בנוסף הסם היה מחולק ל- 10 יחידות.

בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי לא קיימות ראיות לכאורה לכך שהסם הינו שלא לצריכה עצמית וכי המשיב עמד בנטל המוטל עליו לסתור את החזקה הקבועה בחוק. מקומן של טענות ב"כ המשיב בעניין זה להישקל במסגרת התיק העיקרי.

לאור האמור, ומשאין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ליתר העבירות המיוחסות למשיב, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב.

עילת מעצר

קיימת עילת מעצר סטטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996.

חלופת מעצר

בקביעה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר ולתת אמון במשיב כי יקיים את תנאי השחרור, יש לבחון את המעשה ואת העושה (בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל,  פ"ד נא (4) , 702).

באשר למעשה, מדובר במספר עבירות הכוללות עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זיוף ושימוש במסמך מזויף החזקת סכין ועבירות רכוש. לנאשם מיוחסת עבירת סמים, ובנוסף לכך עשה מאמצים על מנת להתחמק מהשוטרים בכך שהתחזה לאחר והשתמש בתעודת זהות מזויפת אשר הוכנה מבעוד מועד והיתה ברשותו.

באשר לעושה, מדובר במשיב בעל הרשעות קודמות רבות בעבירות סמים ורכוש, בגינן ריצה עונשי מאסר. עם זאת, העבירות בוצעו לפני זמן רב, כאשר גזר הדין האחרון שניתן לו היה בשנת 2003, על עבירות שבוצעו בשנת 98.

בנוסף, קיים מידע מודיעיני המלמד על מסוכנותו של המשיב. לעניין זה אציין, כי על פי הפסיקה ניתן לעיין בחומר מודיעיני בהקשר לעילת המעצר בלבד, להבדיל מלשם ביסוס הראיות לעבירות נשוא האישום, גם כאשר למשיב לא ניתנה האפשרות לעיין בו ולהתייחס אליו (ראו בש"פ 6552/05 ראסם עבידאת נ' מדינת ישראל (2005) ופסקי הדין אליהם מפנה כב' השופטת פרוקצ'ה בפסקה 7 לפסק הדין).

בנסיבות אלה, כאשר הן המעשים המיוחסים למשיב והן עברו הפלילי והמידע המודיעיני שהוגש לעיוני מעידים על מסוכנות לציבור, סבורני שלא ניתן להפחית את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר בטרם יינתן בעניינו תסקיר מעצר בעניינו.

לפיכך, מעצרו של המשיב יוארך עד להחלטה אחרת. דיון נוסף יתקיים ביום 29.11.10 בשעה 8:30. שירות המבחן יכין תסקיר מבחן בעניינו עד למועד הדיון.