מדינת ישראל נ' חגאזי(עציר) ואח'

החלטה לגבי משיב 2

זוהי בקשה לעצור את נאשם 2 (להלן: המשיב) עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם סידרה של עבירות רכוש ועבירות נוספות. למשיב 2 מיוחסים שניים מבין האישומים, שמספריהם 4 ו-6. בשני המקרים מיוחסות לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע עבירות, כשבאישום 6 הקשר אף יצא לפועל.

באישום הרביעי מתאר כתב האישום כי המשיבים קשרו קשר לגנוב תיק מאישה שעמדה בתחנת אוטובוס, ולצורך כך נהג משיב 2 במכונית שלוחית הרישוי שלה זוייפה במטרה למנוע זיהוי. משיב 1 עמד בתחנה והיה אמור לגנוב את תיקה של האישה, אולם התכנית לא יצאה לפועל בשל נוכחותו במקום של אדם שהחזיק אקדח והחשש מפניו. לאחר נסיון זה החזירו המשיבים לרכב את לוחית הזיהוי המקורית שלו. באישום זה הואשמו המשיבים בעבירות של קשירת קשר לעוון ושינוי זהות של רכב לפי סעיפים 499(א)(2) וסעיף 413ט לחוק העונשין התשל"ז-1977.

גם באישום השישי מואשמים המשיבים בקשירת קשר לביצוע עוון, ואף במקרה זה מדובר בחטיפת תיקה של אישה בסמוך לתחנת אוטובוס. כתב האישום מתאר את קשירת הקשר בין המשיבים, כשהם מתכננים את המעשה, משוחחים זה עם זה וקובעים את פרטי הביצוע. לאחר מכן התקרב משיב 1 אל המתלוננת בריצה ומשך ממנה את התיק. המתלוננת התנגדה ורצועת התיק נקרעה. משיב 1 נמלט כשהתיק בידו, אולם המתלוננת ועובר אורח רדפו אחרי והוא נמלט מהמקום ובמנוסתו זרק את התיק. משיב 2 עזב את המקום במכונית. השניים שוחחו זה עם זה לאחר האירוע ותכננו להיפגש, אך נעצרו על ידי המשטרה. באישום זה הם מואשמים בעבירות של קשירת קשר לעוון, תקיפה לשם גניבה וגניבה, עבירות לפי סעיפים 499(א)(2), 381(א)(1) ו-384 לחוק העונשין.

ב"כ משיב 2 התנגד לבקשה. הוא כפר גם בקיומן של ראיות לכאורה, כשעל פי טיעונו הודה בעיקרי הראיות הקיימות, אך טען לפגמים שונים שנפלו בהן, כפי שאפרט להלן.

ראיות לכאורה

הראיות בתיק זה מבוססות בין היתר על האזנות סתר שבוצעו למכשיר הטלפון שבו עשה משיב 2 שימוש וכן על מעקבים שבוצעו אחר המשיבים.

אישום 4

משיחות הטלפון ששוחחו ביניהם המשיבים עולה בבירור הכוונה לבצע עבירה של חטיפת תיק וגניבתו. כך, לדוגמא, בשיחה מס' 250 מיום 21.8.13 שעה 21:24, נשמע אחד הדוברים (המוגדר בתמליל כמשיב 1, סעד) אומר: "יש מישהי עם תיק והמצב רגוע, לא מצליח לחטוף אותו, אני מפחד שלא יהיה בו כלום". הדובר השני, המוגדר בתמליל מחמוד (משיב 2), השיב: "איפה אתה בתחנה עצמה?" סעד השיב בחיוב, ומוחמד ענה: "טוב לבוא אליך, תגזול אותה ונרד מייד, או מה המצב?" בהמשך אותה שיחה דיווח סעד כי האישה הוציאה טלפון קטן, ומחמוד העיר כי "אם הטלפון שלה לא שווה תשכח מזה". לאחר מכן שאל מחמוד "אתה רוצה להכות אותה?" וסעד השיב "אני לא יודע אולי יבוא משהו יותר טוב, חכה קצת". בהמשך, בעמוד הבא, תיאר סעד כי האישה הניחה את תיקה על הגדר, ומחמוד (שהיה ברכב) השיב שהוא על הדרייב, מוכן לצאת, וציין כי הוא "מתנפל התנפלות מהירה". לאחר מכן הודיע סעד כי "כשהמצב יירגע אני אתנפל לבד ואבוא אליך ישירות, אני אודיע לך, הנה עוד קבוצה". מחמוד הזהיר כי הקבוצה עלולה להיות משטרה. ולאחר מכן הודיע מחמוד שאחד האנשים חמוש והזהיר את העד. בשיחה 256 משעה 21:39 הודיע סעד כי בא מישהו עם נשק, ומחמוד הציע "למשוך לו" "את הברזל שלו". סעד ציין כי זה רעיון טוב, אולם מחמוד הודיע לו כי הגיעה ניידת. השניים קבעו כי מחמוד יעזוב את המקום ויחליף את מספר המכונית ויחזור לאחר מכן. בשיחה 261 משעה 21:43 ציין מחמוד מספר פעמים שפירק את מספר הרכב, וסעד ביקש ממנו לבוא לקחת אותו לאחר שירכיב את המספרים. בסוף העמוד אמר מוחמד לסעד: "יאללה בוא שותפי בוא". בשיחה 269 משעה 21:56 דיברו השניים על הנמצאים בתחנת האוטובוס, כאשר מחמוד ציין ש"בעזרת אללה קיבלו משכורות ויש עליהם כסף". בהמשך התייחס מחמוד לאדם שיש עליו נשק ומפחיד אותו. לאחר מכן הציע לסעד "תמשוך את התיק", אולם סעד השיב כי התיק "נראה רק לא שווה", ולאחר מכן התייחס למספר (על פי ההקשר מספר הרכב), כשהשניים דיברו על כך שהוא עקום, אך לא רואים שישנם שני מספרים. לקראת סיום השיחה ביקש סעד ממחמוד לפרק את המספר ולחזור הביתה, כיון שהניידת הפחידה אותו. גם כאן כינה מוחמד את סעד "שותף שלי".

בחומר החקירה קיימים גם דו"חות עיקוב המתארים אירועים דומים לאלה העולים מההאזנות. בדו"חות נראה אדם עומד בתחנת האוטובוס ברח' יצחק הנדיב ומתבונן בנשים הנושאות תיקים ומשוחח בטלפון, וכן נראה רכב שהגיע למקום אשר החליף את לוחיות הזיהוי שלו בלוחיות אחרות שהיו בתא המטען של הרכב. הדו"חות עשירים בפרטים, ומאפייניהם (תאריך, שעה, מקום הימצאות הנצפים ועוד) תואמים בעיקרם את התמונה העולה מן ההאזנות.

אישום 6

גם אישום זה מגובה בהאזנות סתר למעורבים. בשיחה מס' 1279 מיום 28.8.13 שעה 15:54 נשמע אדם המכונה אבו חדיד מספר כי ייקח את הג'יפ ממחמוד ו"יצאו לצוד כשיהיה קריר באותו מקום כמו פעם קודמת". בשניים שוחחו על המועד שבו יצאו, כשאבו חדיד הציע לדחות שיהיה קריר כי חם בחוץ ואין אנשים ברחובות, וכשיהיה קריר "יתנו את המכה החזקה שלהם". הם משוחחים גם על הצורך בדבק שחור לסדר את טומבון הרכב של סעד. בשיחה 1290 משעה 16:53 אמר מחמוד שהוא שם את סרט ההדבקה בוואדי אל ג'וז ובא אל סעד, אך הוסיף כי התחנה הזאת לא מוצאת חן בעיניו עכשיו, בגלל שהיא על יד המשטרה. בשיחה 1292 משעה 16:56 הזהיר מחמוד את סעד מרכב יס"מ המתקרב אליו. בשיחה 1294 משעה 17:00 ציין סעד כי יש אצלו תיק ושאל את מחמוד אם לגנוב אותו. בשיחות 1303, 1304 משעות 17:07, 17:13 שוחחו השניים על מקומות הימצאם כדי לתאם את איסופו של משיב 1, ומיד לאחר מכן נעצרו.

בחומר החקירה מצויים גם דו"חות עיקוב, כאשר במקרה זה מתוארים בדו"חות אם אירוע חטיפת התיק על ידי אחד הנעקבים, המרדף אחריו על ידי המתלוננת ואדם נוסף, ולאחר מכן מעצרם של שני המשיבים על ידי המשטרה. העיקוב מצביע, איפוא, לא רק על מעשיהם של המשיבים בזמן העיקוב אלא גם על זהותם, כך שהעצורים הם אלה שאחריהם נעשה העיקוב.

ראיות - כללי

קיימות מספר ראיות בנוגע לזהותו של משיב 2 כמי שנטל חלק בשיחות המתוארות:

במזכר מיום 16.9.13 מאת רס"ר שני רז שעניינו השוואת קול נקבע כי בהשוואה בין גבר המכונה אבו חדיד לבין הנחקר מוחמד דאיה נמצא כי הקולות זהים. ב"כ המשיב טען כי אין מדובר בחוות דעת. אכן, מוטב היה אילו נערכה חוות דעת על פי פקודת הראיות, או לכל הפחות היה מובהר על מה מתבססת קביעה זו בדבר ההשוואה. העדר כל נימוק אף מפחית מהמשקל שניתן לייחס לקביעה זו בשלב הנוכחי, שבו העדים אינם נחקרים ובדיקת הראיות מתבססת על החומר הכתוב בלבד. מכל מקום, בשלב מקדמי זה של בדיקת קיומן של ראיות לכאורה אני מקבלת את האמור במזכר, המצביע על זהות בין משיב 2 לבין אבו חדיד הנשמע בחלק מהאזנות הסתר.

בדו"ח פעולה מאת רפי מועלם מיום 28.8.13) מתועדת תפיסת הטלפון הנייד שהיה ברשותו של משיב 2. במזכר מיום 28.8.13 תיאר רס"ר יריב דהן כי התקשר מהמכשיר הנייד שנתפס ברשות המשיב 2 אל משרדו, כשעל הצד נראה מספר טלפון מסויים. מספר זה הוא המופיע גם בכותרת השיחות בתמלילי האזנות הסתר, דהיינו זהו המספר שהיה צד לשיחות המתועדות בהאזנות הסתר הנ"ל. מספר זה הוא מופיע גם בשיחות שצד להן היה אבו חדיד, כך שנסגר המעגל המוכיח כי המשיב 2 הוא הוא המכונה בחלק מהשיחות מחמוד ובאחרות אבו חדיד.

ב"כ המשיבה התייחסה בטיעוניה לראיות נוספות, בהן תרגיל חקירה שנערך למשיבים וכן שינויים וסתירות בגרסאותיו של המשיב. דברים אלה אכן מקימים חיזוקים נוספים, אולם לנוכח הראיות המוצקות הקיימות בהאזנות הסתר ובעיקוב, אין צרך להרחיב גם בנוגע לראיות משניות אלו.

ב"כ המשיב העלה טענות שונות בנוגע להאזנות הסתר, אולם לא מצאתי שיש בהן כדי לפגוע באון משמעותי בראיות שבתיק. הוא ציין כי המשיב הכחיש בכל חקירותיו את זהותו כצד לשיחות המוקלטות, וכן טען כי לא ניתנה לו אפשרות להשוות בין התמלילים שבחומר החקירה לבין ההקלטות עצמן. אציין כי הסניגור לא ביקש דחיה של הדיון כדי לבדוק את ההקלטות ולהזין להן בעצמו, ואף לא הפנה לשיחה או לקטע מסויים כלשהו שאינו תואם את ההקלטות. בנסיבות אלו מדובר בטענה כללית וסתמית שאין בה כדי לשנות את מצב הראיות בתיק.