מדינת ישראל נ' חגאזי(עציר) ואח'

גזר דין (לעניין הנאשם 2)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום המתוקן בשנית המייחס לו ביצוע עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 274(1) + (3) לחוק העונשין). מדובר באירוע מיום 19.5.10, שבמהלכו בוצע מרדף אחרי הנאשם מספר 1 שהוא אחיו של הנאשם, לאחר ששוטרים הבחינו בנאשם 1 מחזיק חומר החשוד כסם. לאחר שהשוטרים השתלטו על הנאשם 1, הגיעו למקום הנאשמים 2-3 והחלו לנסות לשחרר את הנאשם 1 מידי השוטרים, תוך כדי דחיפת השוטרים. השוטרים החלו במעצרם של הנאשמים 2-3 ואלו התנגדו למעצר תוך שהם בועטים ומכים את השוטרים. במהלך העימות, הנאשם 2 נתן אגרוף לעינו של שוטר ונשך אותו באחת מאצבעותיו. השוטרים הצליחו להשתלט על הנאשמים רק לאחר שהשתמשו כנגדם בגז פלפל.

הודאת הנאשם 2 באה במסגרת הסדר טיעון לפיו ייגזר עליו 7.5 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ההסדר הושג לאחר שגם הנאשם 3 הודיע על הסדר טיעון. הנאשמים 2-3 אז שוחררו מהמעצר ואילו הנאשם 1, שביצע בנוסף לעבירה של תקיפת שוטר, גם עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית, המשיך לשהות במעצר, כאשר הציפייה הייתה שייגזר עליו מאסר ארוך יותר משני הנאשמים האחרים.

בינתיים, חלה שביתת הפרקליטים בשירות המדינה ולאור השביתה הממושכת, החליט בית המשפט לשחרר את הנאשם 1 מן המעצר, לאחר כ- 7 חודשים. ביום 3.3.11, גזר בית המשפט את דינו של הנאשם 1 והחליט לגזור עליו מאסר החופף את תקופת מעצרו, מאסר על תנאי וקנס.

כעת, טוען ב"כ הנאשם 2 כי מרשו מופלה לרעה משום שהסכים להסדר טיעון כחלק ממדרג העונשים מוסכם ו/או צפוי ביחס לשלושת הנאשמים, כאשר מדרג זה הופר בגזר הדין כנגד הנאשם 1. הוא ביקש להפחית בעונשו של הנאשם 2 בהתאם, תוך הפנייה לתסקיר שירות המבחן המצביע על כך שהנאשם 2 שהוא היום רווק בן 20, מביע היום רצון ומוטיבציה להתרחק מהעבריינות ולנהל אורח חיים תקין.

ב"כ המאשימה מודה בכך כי אכן היה מדרג כאשר נערך הסדר הטיעון אך טוען כי העונש המוסכם הוא עונש ראוי נוכח חומרת העבירה שביצע הנאשם 2 ועברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות, כאשר הנאשם 2 כבר ריצה בעבר מספר תקופות מאסר של מספר חודשים בכל פעם. להבדיל לנאשם 1 לא היה כל עבר פלילי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי עיקרון אחידות הענישה במקרה זה גובר על העיקרון של כיבוד הסדרי טיעון. מבחינת שיקולי ענישה אין טעם ענייני להחזיר את הנאשם שבפנינו ששוחרר לפני למעלה מחצי שנה ממעצר ארוך, להשלמת מאסר לתקופה קצרה על פי ההסדר. אני מביא בחשבון את המלצות שירות המבחן ואת החשש כי שליחתו שוב למאסר עלולה להביא להתדרדרות בדרך השיקומית שבחר בעצמו. יצוין כי הנאשם עובד לפרנסתו מאז שחרורו מן המעצר.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן:

1.מאסר בפועל לתקופה שבין 19.5.10 עד 20.10.10 (החופף את תקופת המעצר).

2.מאסר על תנאי של 6 חודשים, למקרה שהנאשם יעבור עבירה של תקיפת שוטר, במשך שלוש שנים.

3.קנס כספי בסך 2,000 ₪, אשר יילקח מסכום הפיקדון שהפקיד הנאשם כתנאי לשחרור.

זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר ב תשע"א, 04/04/2011 במעמד הנוכחים.

שמעון פיינברג , סגן נשיאה

הוקלד על ידי: ברוריה אלבו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: