מדינת ישראל נ' חג'אזי

החלטה

בעניין בקשה לביטול פסק דין

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו ביום 21.8.10 נהג את רכבו כשביחס לרכב נמסרה הודעת אי שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה.

המבקש טוען כי הוא טעה בתאריך הדיון ולכן לא התייצב לדיון. עוד הוא טוען כי לרכב היה רישוי זמני ולכן הוא היה רשאי לנסוע ברכב לצורך ביצוע תיקונים. הרכב תוקן,לדבריו, במוסך בצ'ק פוסט ולאחר התיקון לקח המבקש את הרכב לצורך העברתו למכון הרישוי באפק, במהלך אותה נסיעה ניתן לו הדו"ח. מוסיף וטוען המבקש כי העונש שהוטל עליו חמור וגם בשל כך יש לבטל את פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

באשר לאי ההתייצבות - נפסק לא אחת כי טעות או בלבול או שכחה אינם עילה מוצדקת להיעדרות מדיון ולביטול פסק דין (ראה לעניין זה לאחרונה רע"פ 10319/07 פדידה נ' מדינת ישראל 2007).

משזומן המבקש כדין, היה עליו להתייצב לדיון ומשלא התייצב אין לו אלא להלין על עצמו.

באשר לסיכויי הגנה - מדובר ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש על ידי בוחן תנועה, אין בטענות שמעלה המבקש כדי לשמש לו עילת הגנה מפני האישום המיוחס לו. לא מדובר במקרה בו המבקש מואשם בכך שנהג ברכב כשרישיון הרכב לא היה תקף שאז, אולי, היה לטענות שהוא מעלה משקל כלשהו לעניין הגנתו. למעלה מן הדרוש, אציין כי מהמסמכים שצירף עולה כי אישור התנועה בדרכים לצורך תיקונים לא חתום על ידי הבוחן ומכון הרישוי, כפי שנטען בבקשה ומכאן שגם לטענה הזו שמעלה המבקש, אין יסוד.

הטענות בדבר העונש אין בהן כדי להקים עילה לביטול פסק דין, מה גם שהעונש הוא מידתי וסביר בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: