מדינת ישראל נ' חג'אזי(עציר)

גזר-דין

1.בהכרעת-דין, שניתנה ביום 13.5.13, לאחר שמיעת ראיות, הורשע הנאשם בעבירת שוד – לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק). על-פי ממצאי הכרעת-הדין המרשיעה, ביום 10.4.12, בסמוך לשעה 00:50, הגיע הנאשם לחנות "סופרמרקט 24" ברחוב שמאי בירושלים; ובתכוף לאחר מכן יצא מהחנות, החל לעקוב אחר המתלונן, ובהמשך תלש בכוח מצווארו שרשרת זהב ונמלט מהמקום. נפגע העבירה הִנו עובד זר מהפיליפינים, אשר בעת ביצוע העבירה עמד על המדרכה ברחוב שמאי והמתין למונית, ועל-פי עדותו שוויה של השרשרת עומד על כ-2000 ₪. נסיבות ביצוע העבירה תוארו בהרחבה בהכרעת-הדין, ואין צורך לחזור עליהן.

2.הנאשם הִנו יליד 2.12.81. על-פי טיעוני הסנגור, גדל הנאשם בתנאי עזובה כלכלית ונפשית וסיים ארבע שנות לימוד בלבד. הקשר שלו עם בני משפחתו רופף, ואיש מהם לא הגיע לדיונים המשפטיים. לחובתו הרשעות קודמות בשורה של עבירות, שעליהן נתן את הדין עד היום בשמונה משפטים. עברו הפלילי כולל הרשעות בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, גניבת רכב, תקיפה, גניבה, שימוש בסמים, החזקת סכין, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם אף ריצה מספר מאסרים בפועל: שלושה חודשים בשנת 2000, בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; ושבעה-עשר חודשים בשנת 2008, בעקבות הרשעתו בגניבת רכב ועבירות נוספות; חודש בשנת 2008, בשל עבירת תקיפה; וארבעה חודשים בשנת 2009, בגין עבירת גניבה.

3.ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו לעונש את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, עת בחר הנאשם, בתעוזה עבריינית לא מבוטלת, לשדוד עובד זר בשעות לילה במרכז ירושלים. לשיטתו, מתחם הענישה ההולם בגין ביצוע העבירה הנדונה הוא בין שלוש לארבע שנות מאסר. לנוכח עברו הפלילי של הנאשם, בין-השאר בעבירות אלימות ורכוש, והעובדה שמאסרים בפועל ומאסרים על-תנאי שהושתו עליו לא הרתיעוהו, סבר ב"כ המאשימה כי העונש הראוי מצוי ברף העליון של מתחם העונש ההולם; ועל-כן עתר להטלת מאסר בפועל לתקופה של ארבע שנים, מאסר על-תנאי מרתיע ופיצוי למתלונן.

4.ב"כ הנאשם לא הקל ראש בחומרת העבירות, אך ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם. הוא ציין, את המובן מאליו, שאין מקום לזקוף לחובתו של הנאשם את העובדה שלא הודה בתיק זה, למרות מארג הראיות שעמד לחובתו, ובכלל זה תצלומי מצלמות האבטחה של החנות. לגרסתו, מדובר ב"שוד מזדמן ולא מתוכנן", וכי הפגיעה הפיזית במתלונן, למרבה המזל, לא הייתה ממשית. הסנגור סבר, כי מתחם הענישה ההולם, הנלמד לשיטתו בעיקר ממדיניות הענישה הנוהגת, נע בין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות ועד ארבע שנות מאסר. באשר לעונש המתאים, ביקש הסנגור להסתפק בהטלת מאסר שיחפוף את תקופת מעצרו של הנאשם עד היום.

5.בהתאם לתיקון 113 לחוק, על בית-המשפט לקבוע בגזר-הדין את מתחם העונש ההולם, זאת בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה; ובהמשך – לגזור את העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם הענישה ההולם, תוך התייחסות לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, זאת אגב אפשרות לסטות מהמתחם בנסיבות חריגות שצוינו בחוק.

בעבירת השוד שהנאשם הורשע בה, גלומים שני ערכים חברתיים מוגנים: האחד – שמירה על קניינו של אדם, והשני – שמירה על גופו של אדם, חירותו וכבודו. בעבירה זו קבע המחוקק עונש חמור למי שפוגע ברכושו של אדם, כאשר הפגיעה ברכוש נעשית אגב אלימות או איום באלימות, זאת תוך מתן משקל מוגבר לשני הערכים החברתיים האמורים המצטרפים זה לזה. העונש המרבי שנקצב בצד העבירה עומד על 14 שנות מאסר.

לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, יש לבחון, בין-השאר, את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בענייננו מדובר במעשה שוד שאמנם ככל הנראה לא תוכנן מראש, אולם הייתה בו משום הפגנת תעוזה עבריינית של ממש, עת תלש הנאשם בכוח מצווארו של עובר אורח במרכז ירושלים שרשרת זהב ונמלט מהמקום. בהתחשב בעקרון ההלימה שבענישה, בפגיעה בערכים המוגנים שביסוד העבירה הנדונה, בנסיבות ביצוע העבירה וברמת הענישה הנהוגה על-פי הפסיקה שהוצגה לבית-המשפט ועל פי הפסיקה הנוהגת – סבורני כי מתחם הענישה ההולם הוא בין שנתיים לבין חמש שנות מאסר.

באשר לגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, יש להתחשב גם בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בענייננו, יש להביא בחשבון מחד-גיסא – את עברו הפלילי של הנאשם, בין-השאר בעבירות רכוש ואלימות, ואת כישלון ההרתעה בענישה שהושתה עליו בעבר – הן המאסרים בפועל והן המאסרים על-תנאי. מאידך גיסא – יש להתחשב לקולא בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שצוינו על-ידי הסנגור, וכן בעובדה שהלה היה נתון במשך כעשרה חודשים במעצר, בתנאים מכבידים מתנאי מאסר.

על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשם כדלהלן:

א.לארבעים חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו 30.9.12.

ב.לשישה חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת רכוש מסוג פשע, או עבירת אלימות כלפי אדם שתסב חבלה של ממש.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, א' אלול תשע"ג, 07 אוגוסט 2013, בנוכחות ב"כ המאשימה, הסנגור, הנאשם ומתורגמן בית המשפט לשפה הערבית.

יורם נועם, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: