מדינת ישראל נ' חביש ואח'

הכרעת דין כנגד נאשם מס' 2

נאשם מס' 2 הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר ושימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 וכן בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטייה מתוכנית, לפי סעיף 204 (ב) לחוק הנ"ל, ובעבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בניגוד להוראות התוספת הראשונה, לפי סעיף 204 (ג) לחוק הנ"ל.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תש"ע, 11/03/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירה של ביצוע עבודות בנייה הטעונות היתר ושימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטייה מתוכנית, לפי סעיף 204 (ב) לחוק הנ"ל, ובעבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בניגוד להוראות התוספת הראשונה, לפי סעיף 204 (ג) לחוק הנ"ל.

הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות, אשר יש להתייחס אליהן בחומרה, הן נוכח נפיצותן של העבירות והן נוכח היקף הבנייה כאמור בכתב האישום וכמצטייר מהתמונות ת/1, אם כי מדובר בבנייה שעיקרה "בנייה קלה" מעץ.

יובהר, כי עסקינן, על פי כתב האישום בבניית מתחם קייט פרטי ובו רכיבי הבנייה הבאים: מבנה למגורים עשוי קירות עץ וגג רעפים בשטח כולל של כ – 46 מ"ר, משטח בטון מרוצף הצמוד למבנה הנ"ל, ומעליו פרגולה עשויה קונסטרוקציית עץ וגג רעפים, בשטח של כ – 180 מ"ר, בריכת שחייה בשטח כולל של כ – 21 מ"ר ומסביבה משטח בטון מרוצף בשטח כולל של כ – 130 מ"ר, בריכת נוי בשטח של כ – 15 מ"ר, קיר תומך מאבנים באורך של כ – 75 מ"ר, קיר תומך מאבנים ומעליו גדר עשויה עמודי ברזל ורשת באורך של כ – 86 מ"ר, פרגולה מעץ בשטח של כ – 20 מ"ר, פרגולה נוספת מעץ בשטח של כ – 20 מ"ר, מזרקה מבטון בשטח של כ – 1 מ"ר, שער ברזל באורך של כ – 4 מ' מסלעה בשטח של כ – 40 מ"ר ומזרקה ופרגולת עץ מעליה בשטח של כ – 1 מ"ר.

במסגרת הטעמים לחומרא יש להוסיף, כי בעבירות נשוא כתב האישום יש על מנת ללמד בדבר עשיית דין עצמי ונטילת החוק לידיים, ובמקרה דנן האמור לעיל מקבל משנה תוקף, שכן, מדובר בבנייה על קרקע חקלאית, המוגדרת כקרקע בעלת רגישות נופית – סביבתית גבוהה, כנטען ע"י ב"כ המאשימה בפניי וכפי שמצטייר מסעיף א' (1) סיפא לעובדות כתב האישום.

עוד עולה מטיעוני ב"כ המאשימה, כי הסיכוי להכשרת הבנייה הלא חוקית, בנסיבות הקיימות, הינו קלוש.

מנגד, טען בפניי הסניגור, כי הנאשמים אינם עושים שימוש במבנים נשוא כתב האישום לצורכי מגורים, וכי הנאשמים גם אינם יושבים ב"חיבוק ידיים", שכן פעלו להגשת בקשה להכשרת המבנה העיקרי הנזכר בכתב האישום כמחסן חקלאי, אם כי מדברי ב"כ המאשימה עולה כי המבנה העיקרי נשוא כתב האישום אינו עומד בהגדרה של "מחסן חקלאי".

עוד יש להוסיף במסגרת הטעמים לקולא, כי המאשימה אינה חולקת על כך שהמבנים נשוא כתב האישום משמשים לשימושם הפרטי של הנאשמים ולא מעבר לכך.

כמו כן, יש לציין בנקודה זו כי הנאשמים לא הפרו עד כה צו הפסקת בנייה ושימוש, אשר ניתן על ידי ביום 05.05.09 בתיק 8863-04-09, דבר המהווה טעם נוסף לקולא בתיק זה.

לכל האמור לעיל יש להוסיף, את העובדה כי על אף השטח הנרחב של הבנייה, הרי שרוב רכיבי הבנייה נבנו מ"בנייה קלה", שניתן בנקל להורסה.

לפיכך, לסיכום, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, לרבות את הודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשמים, כדלקמן:

את נאשם מס' 1 אני דנה לתשלום קנס בסך 32,000 ש"ח או 160 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב - 32 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 1,000 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 15.04.10 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

את נאשם מס' 2 אני דנה לתשלום קנס בסך 10,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 1,000 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 15.04.10 ואילך.