מדינת ישראל נ' חביב(אחר/נוסף) ואח'

גזר דין בעניינו של נאשם 1

רקע

1.הנאשם 1 (להלן גם: הנאשם) הועמד לדין בכתב-אישום אחד עם נאשם נוסף (להלן: נאשם 2). כתב-האישום מחזיק שישה אישומים שעניינם סחר בסם מסוכן, אשר ארבעה מהם (האישום הראשון, השני, הרביעי והשישי) מיוחסים לנאשם. על-פי הנטען באישום הראשון, ביום 31.12.2012 ברחוב פנינה בירושלים מכר הנאשם לשוטרת משעלי (להלן: השוטרת משעלי או השוטרת) סם מסוג חשיש במשקל 6.40 גרם תמורת 200 ₪, וזאת בלא היתר כדין לכך. באותן נסיבות, התקשרה השוטרת משעלי לנאשם וקבעה להיפגש עמו. השוטרת פגשה בנאשם שהוציא שקית עם חומר ירוק, השוטרת הריחה את השקית ואמרה לנאשם כי הם סיכמו שהנאשם יביא לה חשיש. הנאשם נפרד מהשוטרת וכעבור שלוש דקות חזר ומסר לה את הסם עטוף בנייר כסף והשוטרת מסרה לו 200 ₪. על-פי הנטען באישום השני, ביום 2.1.2013 ברחוב פנינה בירושלים מכר הנאשם לשוטרת כהן-גבורה (להלן: השוטרת כהן-גבורה או השוטרת) סם מסוג חשיש במשקל 5.38 גרם תמורת 200 ₪. באותן נסיבות, התקשרה השוטרת לנאשם וקבעה להיפגש עמו. כשהגיעה השוטרת למקום המפגש, פגשה בנאשם אשר מסר לה את הסם והשוטרת מסרה לו 200 ₪. על-פי הנטען באישום הרביעי, ביום 15.1.2013 ברחוב פנינה בירושלים, מכר הנאשם לשוטרת כהן-גבורה סם מסוג חשיש במשקל 3.89 ₪ תמורת 100 ₪. באותן נסיבות, התקשרה השוטרת כהן-גבורה לנאשם וקבעה להיפגש עמו. כשהגיעה השוטרת למקום המפגש, פגשה בנאשם שזרק את הסם לעבר שיח והתקדם מספר צעדים קדימה. השוטרת לקחה את הסם שהיה עטוף בנייר כסף ומסרה לנאשם 100 ₪. על-פי הנטען באישום השישי, ביום 23.1.2013 ברחוב פנינה בירושלים מכר הנאשם לשוטרת כהן-גבורה סם מסוג חשיש בגודל אצבע במשקל שאינו ידוע למאשימה. באותן נסיבות התקשרה השוטרת לנאשם וקבעה להיפגש עמו. כשהגיעה השוטרת למקום המפגש, הנאשם שישב ברכב, מסר לשוטרת את הסם עטוף בנייר דרך חלון הרכב והשוטרת מסרה לו 50 ₪. תוך כדי כך שהשוטרת חיפשה שטרות נוספים כדי להשלים ל-200 ₪ (הסכום שנקבע לתשלום עבור הסם), נעצר הנאשם שלפניי וכן הנאשם 2, אשר היה אף הוא בתוך הרכב. כשנעצרו שני הנאשמים, השוטרים אזקו גם את השוטרת כהן-גבורה. כשהגיעו לתחנת המשטרה, בזמן ששהו הנאשם והשוטרת כהן-גבורה בחדר הבלשים, אמר לה הנאשם "אל תגידי שאני הבאתי לך. תגידי שזה איזה סודני בתל אביב מכר לך את זה ב-100 ₪". לפי הנטען, בכך עשה הנאשם מעשה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין.

2.ביום 17.2.2013 הרשיע סגן-הנשיאה, כב' השופט ארנברג, את הנאשם בהתאם להודאתו, בביצוע ארבע עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים או הפקודה), וכן בעבירה של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק). התיק הועבר לטיפולי בשלב הטיעונים לעונש.

3.יוער כי בישיבת הטיעונים לעונש לפניי ביום 11.7.2013, צירף הנאשם תיק נוסף (פל"א 16186/13). לפי עובדות כתב-האישום בהן הודה הנאשם, ביום 11.1.2013 ברחוב פנינה בירושלים, הנאשם החזיק ברכבו יחידה אחת של סם מסוכן מסוג AM-2201 ללא היתר כדין. בגין כך, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו- (ג) לפקודת הסמים.

תסקיר שירות מבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם

4.בהחלטה מיום 17.2.2013 הורה כב' השופט ארנברג על הכנת תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם. כמו-כן, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך הכנת חוות-דעת בעניינו, תוך הדגשה כי אין בכך כדי להתחייב או לחוות דעה בקשר לגזר-הדין.

5.מתסקיר שירות המבחן מיום 13.6.2013 עולה כי הנאשם הינו צעיר כבן 20, רווק, בן למשפחה המונה 17 נפשות. הנאשם שוהה בבית הוריו בירושלים במסגרת מעצר הבית שהוטל עליו ועוסק בבדיקת ספרי תורה. התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם הינו בחור מופנם, אשר תפקד באופן נורמטיבי ותקין במשך השנים, אולם לפני כשנתיים החל לצרוך סמים מסוג גראס כאמצעי להתמודדות עם קשיים רגשיים ומשברי גיל ההתבגרות. עוד התרשם שירות המבחן כי תקופת מעצרו של הנאשם וניהול ההליך הפלילי מהווים עבורו גורם מטלטל ומרתיע ביותר, וכי הוא מבין את חומרת העבירות המיוחסות לו וכן את הסיכון והחומרה הכרוכים בשימוש בסמים. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו ואף ביטא חרטה עמוקה. בנוסף, לדברי הנאשם, מאז מעצרו הפסיק את השימוש בסמים. באשר להמלצה - שירות המבחן התרשם כי חרף חומרת העבירות, אין מדובר באדם בעל דפוסים עבריינים באישיותו. הנאשם הביע רצון לשוב ולנהל שגרת חיים נורמטיבית הכוללת עבודה ולימודים, ובעתיד הקרוב גם נישואין והקמת משפחה. עוד התרשם שרות המבחן כי ההליך המשפטי היווה עבור הנאשם גורם מרתיע ומציב גבולות ברורים, ואף הוריו של הנאשם מהווים עבורו מקור לתמיכה ולהצבת גבולות. בהתחשב במכלול השיקולים, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ומאסר מותנה. יוער כי בהתאם לחוות-דעת הממונה מיום 5.6.2013, הנאשם נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

6.בא-כוח המאשימה עמד בטיעוניו על חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ועל הנזק הטמון בהן. לגישת המאשימה, מתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל לכל עיסקה של סחר בסם מסוכן. בגין מכלול העבירות בהן הורשע הנאשם, עתרה המאשימה להשתת עונש של 18 חודשי מאסר בפועל.

7.מנגד, בא-כוח הנאשם סמך את טיעוניו לעונש על המלצת תסקיר שירות המבחן ועל עדויותיהם לעונש של הורי הנאשם המבקשים לסייע בשיקומו. בהתחשב בכל אלה, עתר הסנגור להשית על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. הנאשם עצמו ביקש לומר דברים. בדבריו, הביע הנאשם חרטה כנה על מעשיו, וטען כי 30 ימי המעצר והעמדתו לדין פלילי, היוו מבחינתו חוויה מטלטלת שתמנע ממנו לחזור על המעשים.

מתחמי הענישה ההולמת

8. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

9.בכל הנוגע לעבירות של סחר בסמים - הנאשם סחר בסם מסוכן ארבע פעמים מול שתי שוטרות במשך תקופה של כשלושה שבועות. בכל העסקאות, מדובר היה בסם מסוג חשיש במשקל של גרמים בודדים בכל פעם. בנסיבות אלה, אני בדעה כי ניתן לראות בארבע העבירות של סחר בסמים בהן הורשע הנאשם, מסכת אירועים אחת לפי סעיף 40יג לחוק העונשין.

בגזר-דינו של נאשם 2 מיום 17.6.2013, עמדתי על חומרת העבירה של סחר בסם מסוכן, על הנזק שכרוך בה ועל הערכים המוגנים המונחים בבסיסה. ציינתי כי עבירות הסחר בסמים מובילות לפגיעה במשתמשים עצמם וכן לפגיעה עקיפה בציבור כולו, עקב עבירות המאפיינות שימוש מתמשך בסמים. בתי המשפט עמדו שוב ושוב על ההכרח להילחם בנגע הסמים, ועל הצורך להעביר מסר מרתיע מפני העיסוק בסחר בסם, לרבות כנגד אלה המשמשים חולית קצה אחרונה בשרשרת הפצת הסם. אשר לנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן - הנאשם היה נכון לספק את הסמים כל אימת שהתבקש לכך, תוך תכנון ותיאום מוקדמים בארבע הזדמנויות שונות ומול שתי שוטרות שונות. חומרה נוספת עולה מעובדות האישום הראשון, לפיהן הנאשם פגש בשוטרת ומסר לה חומר מסוג מסוים, אך משהבהירה לו השוטרת כי לא מדובר בסם אותו רצתה לרכוש, חזר הנאשם לאחר כשלוש דקות ומסר לה את הסם המבוקש מסוג חשיש. מכאן שהסמים אותם מכר הנאשם היו זמינים ונגישים לו. כל אלה מחזקים את חומרת המעשים. לקולא, יש לציין כי בכל האישומים אשר יוחסו לנאשם, מדובר בסם מסוכן מסוג חשיש שאינו מן הסמים המוגדרים כ"קשים". בכל עיסקה, מדובר היה בכמות סם קטנה יחסית, ובתמורה כספית נמוכה. אוסיף כי מעובדות כתב-האישום עולה כי השוטרות הן שפנו אל הנאשם ויזמו את העסקאות.

בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי בגין עבירות של סחר בסמים נגזרו עונשים ממספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד עונשי מאסר משמעותיים לריצוי מאחורי סורג ובריח, תלוי בחומרת המקרה (ראו למשל: ת"פ (ירושלים) 13819-05-12 מדינת ישראל נ' בר טוב (21.11.2012); ת"פ (י-ם) 30338-05-11 מדינת ישראל נ' פאלוך (6.12.2011); ת"פ (רמלה) 48125-05-11 מדינת ישראל נ' ספיבק (11.11.2012); ת"פ (ירושלים) 4531-12-10 מדינת ישראל נ' כהן (28.1.2013); ת"פ (תל-אביב-יפו) 26513-05-12 מדינת ישראל נ' איברהים (20.9.2012); ת"פ (כפר-סבא) 41503-04-13 מדינת ישראל נ' נאסר (28.11.2012)).

בהתחשב בעקרון המנחה של ההלימה; בשים לב לפגיעה בערכים המוגנים; בהתחשב בחומרת המעשים; ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לארבע העבירות של סחר בסמים בהן הורשע הנאשם לפי נסיבות ביצוען, נע בין מספר בודד של חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

10.בכל הנוגע לעבירה של שיבוש מהלכי משפט אשר גם בה הורשע הנאשם - דומה כי אין צורך להכביר מילים על חומרתה של עבירה זו ועל הפגיעה שהיא גורמת לערכי שלטון החוק ואכיפתו. לצד זאת, יש לציין כי בחינת נסיבות המקרה דנן מלמדת כי ביצוע העבירה לא נבע מתכנון או תחכום מיוחדים, וכי נסיבות ביצוע העבירה אינן מצויות ברף חומרה עליון. מדובר בפנייה בעל-פה של הנאשם לסוכנת המשטרתית, טרם חשיפתה, כאשר השניים ישבו בחדר הבלשים בסמוך לאחר מעצרם, ובקשתו ממנה כי תספר לחוקר המשטרתי שקנתה את הסם מ"סודני בתל-אביב" ולא ממנו. בנסיבות העניין, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה הנדונה בשים לב לנסיבות ביצועה, נע בין עונש מוחשי שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל, לבין מספר בודד של חודשי מאסר בפועל (שבמקרים מתאימים ניתן לרצותם בעבודות שירות).

11.בכל הנוגע לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בה הורשע הנאשם במסגרת התיק שצורף - אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בעבירה זו, נע בין עונש מאסר על-תנאי לבין ענישה מוחשית שבמקרים מסוימים יכולה להגיע למאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות.

גזירת העונש המתאים