מדינת ישראל נ' חאמד(עציר) ואח'

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום כ"ח שבט תשע"ב, 21/02/2012 במעמד הנוכחים.

ריבה שרון, שופטת

החלטה –בעניין המשיב 1

כנגד המשיב 1 הוגש כתב אישום, יחד עם אחר שעניינו הסתיים בתיק העיקרי.

כתב האישום מייחס לו עבירות שב"ח והפרעה במילוי תפקידו.

על פי עובדות כתב האישום, בין היתר, בעוד הנאשמים שוהים בישראל ללא אישור כניסה כחוק, כשהבחינו בשוטרים אשר הוזעקו למקום, הם נמלטו ולאחר מרדף נעצרו על ידי השוטרים.

המשיב 1- מודה בקיומם של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

יחד עם זאת- עותר הוא לשחרורו בתנאים.

שמעתי את טענות הצדדים.

אין בידי לקבל את עתירת המשיב 1, ואנמק.

מהבקשה למעצר עד תום ההליכים עצמה עולה כי למשיב 1 הרשעות בעבירות זהות לאלה המיוחסות לו, במסגרת כתב האישום הנוכחי,וכן בעבירות נוספות כנגד הרכוש.

המשיב 1 אף ריצה מ ספר מאסרים מאחורי סורג ובריח, חלקם ממושכים( 36 חודשים, 12 חודשים).

אם לא די בכך כנגד המשיב 1 תלוי ועומד מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, בעבירות שונות ובהן עבירת השב"ח.

טוען ב"כ המשיב 1, כי ניתן לאיין את החשש מפני הימלטות מרשו מאימת הדין, ואף את מסוכנותו על דרך של מציאת ערב, אזרח ישראלי שיערבו להתייצבותו של המשיב 1 לדיון בעניינו.

אין באפשרותי לקבל הנחה זו, בנסיבותיו האישיות ובשים לב לעברו של המשיב 1.

עברו של המשיב, העובדה שריצה מאסרים ממושכים והעובדה שמעל ראשו מרחפת חרב המאסר על תנאי, לא מנעו ממנו לשוב ולחזור לישראל ללא אישרו שהייה כחוק.

הטענה כי העובדה כי המשיב "לא ברח כמו שצריך, זו לא בריחה מושלמת" וכי לכן מסוכנותו אינה רבה, ו/או כי עילת החשש מפני הימלטות מאימת הדין חלשה, מוטב היה לולא הועלתה, וכמעט ששפשפתי את עיני שקראתיה בשנית כדי לצטט את הדברים.

המשיב נמלט, כי הוא יודע שעבר עבירות. המשיב נמלט כי הוא יודע שיש מאסר על תנאי מרחף מעל ראשו. העובדה כי ניסה להימלט כי "אין לו חשק" להיתפס, קשה להאמין כי ישוש להגיע לדיון בעניינו בשטח ישראל רק משום שמאן דהוא יסכים לחתום עבורו על ערבות. מי שברח משוטרים פעם אחת ונכשל כיוון שלא רץ מספיק מהר, אולי יתאמן לקראת הפעם הבאה ויצליח, דומה כי כל מילה נוספת מיותרת.

בשים לב לעברו של המשיב, שאינו כה רחוק ואינו דל, מתקיימת גם עילת מסוכנות.