מדינת ישראל נ' חאלד(עציר) ואח'

החלטה

הנני משחרר את עו"ד פרחאת מייצוגו של המשיב 4, כמבוקש.

הדיון בעניינם של המשיבים 2 ו-4 יתקיים במועד אחר.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 במעמד הנוכחים.

משה ברעם, שופט

החלטה

בעניין המשיבים 1-4

כנגד המשיבים 1-4 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של השתתפות בהתפרעות ונסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

על פי הנטען, השתתפו המשיבים יחד עם אחרים בהתפרעות ביום 16/3/10, במה שמכונה "יום הזעם" וזרקו אבנים אל עבר כוחות משטרה שהוצבו במקום.

עוד נטען, כי מדובר בהשתתפות בהתפרעות שהיתה אחת מהתפרעויות אלימות רחבות היקף במספר מוקדים במזרח ירושלים באופן מאורגן מראש.

לעניין מסוכנותם של המשיבים, נטען, כי זו עולה מנסיבות ביצוע העבירות המיוחסות להן וכן בשים לב לקיומו של עבר פלילי, באשר למקצת מהמשיבים והכל, כפי שפורט בבקשה.

ב"כ המשיבים טענו לעניין הראיות ולחילופין, ביקשו כי בית המשפט יורה על שחרורם לחלופה.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהוצג בפניי ובכלל זה, עיינתי בהודעת התצפיתן, השוטר יניב הנו ושוטר נוסף שהציג דו"ח פעולה ועל יסוד "פרוגנוזה ראשונית לכאורית של סיכויי ההרשעה בתיק" (בש"פ 696/04 יוסף סביח ואח' נ' מדינת ישראל – טרם פורסם), כפי שזו נלמדת מחומר החקירה, הגעתי לכלל מסקנה, כי די באלה, כדי להקים סיכוי סביר להרשעה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל – פד"י נ(2), 133, 146). אכן נכון, אין לומר, בשלב זה, כי הראיות העולות מחומר החקירה הינן בעלות עוצמה כזו, שיש בה, כדי להביא מעבר לכל ספק סביר, להרשעת המשיבים. אולם ההלכה היא, כי כל אשר נדרש בשלב זה, הוא לעוצמת ראיות במידה מספקת, המצדיקה את מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים ואלו נמצאו לדעתי בענייננו. ודוק – בשלב זה אינני נדרש באופן פרטי ומדוקדק למשקן של הראיות, כמו גם לעניין מהימנותם של העדים. משקבעתי כי ישנן ראיות לכאורה, נדמה כי אין צורך להכביר מילים בדבר עילת המעצר, העולה מנסיבות ביצוע העבירה ומסוכנותם של המשיבים.

במהלך הדיון, טענו המשיבים, כי יש מקום, להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר ואולם, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים ובשים לב להיותם של המשיבים בגירים וקיומו של עבר פלילי באשר למקצתם, הנני סבור, כי על בית המשפט לבחון את אפשרות שחרורם לחלופה, לאחר שזו תבחן על ידי שירות המבחן, אשר יבוא בהמלצה מתאימה, ככל שימצא כי יש מקום לעשות כן.

הנני סבור, כי אין מקום להורות על שחרורם של המשיבים בנסיבות העניין לחלופה, בטרם תיבדק החלופה על ידי שירות המבחן (ראה והשווה: בש"פ 295/09 מדינת ישראל נ' פלוני, בש"פ 379/09 מדינת ישראל נ' פלוני).

הנני מורה לשירות המבחן לעשות תסקיר מעצר, ככל שניתן, במועד מוקדם ככל האפשר וזאת, בשים לב לחג הקרב ולהגישו לבית המשפט עד למועד הדיון שייקבע ליום 28/3/10 בשעה 08:30.

המשיבים יובאו לדיון באמצעות ליווי שב"ס.

המזכירות תדאג להתייצבות מתורגמן לשפה הערבית.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 במעמד הנוכחים.

משה ברעם, שופט

הוקלד על ידי: גרנית אסף התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: