מדינת ישראל נ' חאג'(עציר)

החלטה

לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

1.נגד המשיב הוגש ביום 5.8.2010 כתב-אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב ופריצה לרכב [ת"פ (שלום חדרה) 11770-08-10].

על-פי הנטען בכתב-האישום, בשעות הלילה המאוחרות אור ליום 31.7.2010 פרץ המשיב ביחד עם שני מעורבים נוספים, מחמוד בלבל (להלן: "מחמוד") ועבד אל קאדר קעדאן (להלן: "עבד"), לרכבו של המתלונן בזיכרון-יעקב, דרדר את רכב המתלונן מן המקום בו חנה לכביש הראשי, קשר את רכב המתלונן לרכבו שלו (להלן: "הרכב הגורר") והוביל את רכב המתלונן מן המקום כשהמשיב יושב ברכב המתלונן ואילו מחמוד ועבד יושבים ברכב הגורר. לרכב המתלונן נגרם נזק באירוע המתואר לעיל.

נגד מחמוד ועבד הוגש כתב-אישום נפרד [ת"פ (שלום חדרה) 11882-08-10].

בדיון שהתקיים בפני ביום 9.8.2010 הסכים בא-כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה אך חלק על קיומה של עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים מן הטעם שעסקינן בעבירת רכוש.

2.עילת מעצר

מעורבות בעבירה של גניבת רכב, על אף היותה עבירת רכוש, אינה מקימה לנאשם חסינות מפני מעצר עד תום ההליכים. מדובר בשאלה של מידה, בגדרה בוחן בית-המשפט את מכלול הנסיבות הרלבנטיות וביניהן אם בהקשרו של הנאשם הקונקרטי מדובר בעבירות רכוש אשר מבוצעות באורח שיטתי, בהיקף ניכר, תוך התארגנות או תוך שימוש באמצעים מתוחכמים, באופן שיש בו כדי לבסס מסקנה של קיום סכנה לציבור [בש"פ 5431/08 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (2008); בש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל (2005)]. לעניין זה הכירה הפסיקה בכך שבהתקיים תנאים אלה, או תנאים אחרים המעידים על המסוכנות השיטתית הגלומה במשיב לסדר הציבורי, קמה עילת מעצר אף בהיעדר ביטוי מפורש לכך בחוק הרלבנטי.

המעשים המיוחסים למשיב בכתב-האישום, ואשר נתמכים בראיות לכאורה המצויות בחומר החקירה ולרבות בהודעותיהם במשטרה של מחמוד ועבד, טומנים בחובם סכנה לשלום הציבור. סכנה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, באופן בו השפיע המשיב על מחמוד ועבד לשתף עמו פעולה לשם גניבת הרכב, בהיותו של המשיב לכאורה הגורם הדומיננטי בכל הקשור למעשים המיוחסים לו ולשני המעורבים הנוספים בכתב-האישום, וכן באופן בו הובל רכב המתלונן, ביוזמתו ועל-פי הוראתו של המשיב, כשהוא קשור לרכב הגורר בצורה מאולתרת באמצעות חגורות בטיחות שהוסרו מרכב המתלונן. גרירת רכב המתלונן בדרך זו כברת דרך משמעותית כרוכה בסכנה לציבור שהיא נוספת ומצטברת לעצם המעשה של גניבת הרכב. מסוכנות נוספת הגלומה במשיב באה לידי ביטוי בכך שלא עלה בידי המעורבים הנוספים או מי מהם לגרום למשיב לחזור בו מכוונתו לגנוב את רכב המתלונן, כך עולה לכאורה מחומר החקירה.

במהלך מעצרם סירבו מוחמד ועבד, כל אחד מהם בנפרד, לעריכת עימות עם המשיב. מתוך נתון זה ומהודעות המעורבים הנוספים מצטיירת לכאורה השפעתו הרבה והמזיקה של המשיב על מוחמד ועבד. לאורה של השפעה מזיקה זו קיים חשש ששחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי המשפט בדרך של השפעה על עדים או בדרך אחרת.

מתקיימת על כן עילה למעצרו של המשיב בגדרו של סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים). עילה זו אינה נשללת אך בשל כך שמדובר בעבירת רכוש.

3.חלופת מעצר

בהתקיים ראיות לכאורה ועילת מעצר יש להוסיף ולבחון אם יש בנמצא חלופת מעצר שניתן להורות עליה באופן שהמסוכנות הגלומה במשיב תתאיין, או למצער תופחת באופן המניח את הדעת, תוך השגת מטרות המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה מזו של מעצר עד תום ההליכים [סעיף 21(ב) לחוק המעצרים].

למשיב, יליד 1991, רישום פלילי מבית-משפט לנוער, ללא הרשעה, בגין שורה של עבירות הקשורות בכלי רכב. גזר-הדין ניתן ביום 15.11.2007. אף בהתחשב בכך שלאור גילו בעת ביצוע העבירה לא הסתיים ההליך שהתקיים בעניינו של המשיב בהרשעה, הרי שקשה שלא להתרשם שעברו עשיר, זאת באופן ספציפי בעבירות הקשורות בכלי-רכב. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח גילו הצעיר של המשיב. לא מדובר, על כן, בהסתבכות ראשונה או יחידה למשיב זה במעשים מן הסוג המיוחס לו בכתב-האישום.

כאמור, מחומר החקירה עולה לכאורה כי הגורם הדומיננטי מאחורי ההתארגנות שהתבטאה בגניבת רכבו של המתלונן היה המשיב, ולא המעורבים הנוספים בגניבה. עוד ניכרת בחומר החקירה השפעתו המדיחה והמזיקה של המשיב על המעורבים הנוספים.

אין בנמצא נוסחה אריתמטית שבגדרה ניתן לשקלל את מלוא הגורמים הרלבנטיים שיש להביאם בחשבון על-מנת שתקום עילת מעצר בגין עבירת רכוש ללא חלופה. מדובר בעיקרם של דברים במלאכה עדינה הכרוכה בהתרשמות, שקילה והערכה של מידת המסוכנות הגלומה במשיב על רקע המבחנים שהותוו בפסיקתו של בית-המשפט העליון מזה והנתונים הקשורים במשיב הקונקרטי שעניינו עומד לדיון מזה.

לאורם של דברים אלה אני סבורה שהכף נוטה לחובתו של המשיב, באופן שאינו מאפשר להורות על חלופת מעצר שיהא בה כדי להשיג את מטרת המעצר ולאיין את המסוכנות הגלומה במשיב לסדר הציבורי.

4.סיכומם של דברים

אני מקבלת את הבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו או עד למתן החלטה אחרת שתינתן לאחר שיתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב.

שירות המבחן למבוגרים יכין תסקיר בעניינו של המשיב ויחווה דעתו על-אודות קיומה של חלופת מעצר מתאימה למשיב. המשיב מוחזק בבית-המעצר קישון.