מדינת ישראל נ' חאג' יחיא(עציר)

החלטה

המשיב נעצר ועומד לדין בגין 9 אישומים:

באישום ה-8 מואשם המשיב בכך שהחזיק במחסן או חדר בו הוא התגורר 25 פלטות חשיש, במשקל כולל של למעלה מ-2 קילוגרם, וכן 165 כדורי MDMA.

באישום ה-9 מואשם המשיב בכך שאיים על סוכן משטרתי בעת עימות, איומים קשים.

ביתר האישומים מואשם המשיב במכירת כמויות לא גדולות של חשיש, במקרים שונים, לסוכן.

הסנגור המלומד אינו כופר במיוחס למשיב לענין מרבית מקרי המכירה, פרט לאישום הראשון, שבו מדובר על מכירה לאדם אחר שאינו הסוכן. כמו כן, כופר המשיב בשלב זה באישום ה-8.

לענין האישום ה-8:

הסם נמצא בתוך מעין מחסן, אשר הקשר בינו לבין המשיב אינו נתון למעשה במחלוקת, אלא שהסנגור טוען שלעוד אנשים היתה נגישות למקום, ובפרט לבעל המקום. כך, טוען הסנגור, לא ניתן לקשור את הסמים למשיב דווקא.

בעל המקום נחקר, ומוסר כי מזה זמן רב שאינו נכנס למקום, מחשש המשיב, נגדו אף התלונן במשטרה. בשלב זה, כידוע, לא נבדקת מהימנות הגרסאות ואין לומר שגרסה זו נסתרת על פניה (ואפילו נוהג בעל המקום עצמו להשתמש בסמים). בנוסף לכך, בפני דברי הסוכן עצמו, בתיק 9581/11, לפיהם המשיב נהג להכנס למחסן שלו, לצאת, ולמסור לידי הסוכן את הסם.

לפיכך, אני קובע כי יש ראיות מספיקות לענין האישום ה-8.

לענין האישום הראשון:

הסנגור טוען כי אישום זה אינו ברור ואינו מוגדר דיו, אך איני סובר כך – מדובר על 3 הזדמנויות בהן מכר המשיב חשיש לאחר, כאשר אחת מההזדמנויות נקובה בתאריך מדויק.

סוף דבר, יש ראיות למיוחס למשיב וענייננו בתיק חמור, שבו החזיק המשיב סמים בכמות גדולה, משני סוגים, ועסק במכירת חשיש.

לכאורה, די היה בכך כדי להצביע על הצורך המחויב במעצרו של המשיב, כאשר לכך יש להוסיף את ריבוי הרשעותיו הקודמות בעבירות מסוגים שונים, אך לנוכח ההלכה הנוהגת והפרקטיקה בעקבותיה, אפנה המשיב לשירות המבחן, מבלי שיהיה בכך כדי להצביע על תוצאה סופית בהליך.

הדיון ידחה ליום 06.09.11 בשעה 09:00, כאשר המשיב ישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא למועד הדיון.

יש לאפשר למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות טלפונים סלולריים.

עותק ההחלטה יועבר לשירות המבחן על ידי המזכירות ועל ידי הסנגור המלומד, והשירות יגיש תסקירו למועד.

וידאתי עם המשיב ועם הסנגור המלומד שכתב האישום הוקרא למשיב והוא מבין את תוכנו, והמשיב ישיב במסגרת התיק העיקרי.

ניתנה והודעה היום י"ד אב תשע"א, 14/08/2011 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט