מדינת ישראל נ' ח'נג'ר (עציר)

החלטה

המדינה מבקשת להאריך את המועד לשם המצאת תעודת חיסיון ב- 45 ימים, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 687/96, יורם גיל נ' מ"י (פד"י נג(3), 804). לטענת התביעה, מדובר בחומר חקירה רב ועל כן, דרושה לה השהות האמורה לשם המצאת תעודת החיסיון.

הסנגור מתנגד וטוען כי הנאשם עומד על זכותו לקבל את חומר החקירה מיד לאחר הגשת כתב האישום. הוא מלין על כך שהתביעה מנסה לאחוז את המקל משני קצותיו. מחד, מיהרה להגיש כתב אישום על מנת להותיר את הנאשם במעצר ומאידך, גורמת לסחבת בהליכים.

אין חולק כי לבית המשפט סמכות להאריך את המועד להגשת תעודת החיסיון. כל מי שאמון על דרך התנהלות הפקתה של תעודת חיסיון מודע לעובדה כי אין לתביעה אפשרות לקבל תעודת חיסיון בטרם הוגש כתב האישום וממילא אילו נקטנו באופן דווקני שיחייב את התביעה בהמצאת תעודת החיסיון עם הגשת כתב האישום, היה בכך כדי לשלול למעשה את האפשרות להגיש כתבי אישום במקרים שבהם קיים חומר שאותו מבקשת התביעה להחסות.

מדובר בקושי בעייתי ביותר ואף בית המשפט העליון התריע לפני שנים רבות על אנומליה זו, אשר לפיה אין השרים הרלבנטיים חותמים על תעודות חיסיון בטרם הוגש כתב האישום באופן המונע, למעשה, הצגת תעודת חיסיון עם הגשת כתב האישום ויוצר קושי במסירת חומר החקירה ומן הראוי היה כי משרדי הממשלה הרלבנטיים, ואולי אף המחוקק, יתנו דעתם לפתור בעיה זו. ואולם, כל עוד לא נפתרה הבעיה, מוטלת על כתפי בית המשפט האחריות לערוך איזון בין זכויותיו של הנאשם לבין האינטרס הציבורי של הגשת כתבי אישום אך גם של החסיית מידע שיש בו כדי לפגוע בציבור, או בביטחון המדינה, ואין בו כדי לסייע להגנת הנאשם.

הדרך של מתן ארכה לתביעה בהמצאת תעודת חיסיון, תוך מסירת תמצית מידע לגבי אותו חומר לסנגור, היא המוצא הסביר וההגיוני ביותר בנסיבות העניין לסבך זה ויש בו כדי לאזן בין האינטרסים השונים.

במקרה שבפניי הצהירה התובעת כי מדובר בחומר חקירה בהיקף רב ואף מסרה לסנגור מה טיבו של אותו חומר. התובעת אף הדגישה כי אין מדובר בחומר הנוגע לנאשם עצמו וממילא אין בכך, לפחות בשלב זה, כדי לגרום לעיכוב כלשהו בהליכים. אין חולק כי הסנגור קיבל את כל חומר החקירה הגלוי ומבחינת בית המשפט והתביעה אין מניעה להתקדם בהליכים בתיק זה.

אינני סבורה כי התביעה גורמת לסחבת ואינני רואה, כאמור, כל מניעה להתקדמות בהליכים בתיק זה באופן שלא יגרום לנאשם עינוי דין מיותר.

עם זאת, בהתחשב בשבוע שחלף מאז הגשת הבקשה ובטיב החומר שאליו התייחסה התובעת, סבורני כי ניתן להסתפק בתקופה קצרה מעט מן המבוקש.

אני מאריכה, איפוא, את המועד להגשת תעודת חיסיון ב- 30 ימים מהיום. לאחר מועד זה, במידה ולא תוצא תעודת חיסיון, יימסר כל החומר הנוגע לתעודת החיסיון לעיונו של הסנגור.

ניתנה והודעה היום כ"ד בסיון התשע"א, 26/06/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

החלטה

אני קובעת התיק לתזכורת ליום 14/7/2011 שעה 13:0.

במועד זה תימסר תשובה מפורטת לכתב האישום.

הנאשם יזומן באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ד בסיון התשע"א, 26/06/2011 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

הוקלד על ידי: חגית דהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: