מדינת ישראל נ' ח'טיב ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בחמישה אישומים בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה שעניינן מסירת ידיעות לא נכונות, אי ניהול פנקסי חשבונות, הוצאת חשבוניות מס בנסיבות אסורות וכן השמטה מדו"ח, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה.

העבירות מתייחסות לשנים 2003 עד 2007, והסכומים שנשללו מן המדינה בגין אותן עבירות מגיעים לכ- 200,000 ₪.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון ולפיו יגזרו על הנאשם 1 עונשי, מאסר על תנאי וקנס, ואילו על הנאשם 2 מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות,מאסר על תנאי וקנס, בהתחשב בעובדה כי תפקידו של הנאשם 1 התבטא בעיקר בהיותו בעל העסק והעוסק המורשה, בעוד עיקר העבירות עצמן בוצעו על ידי הנאשם 2 שעבד בעסק.

הסדר הטיעון הותנה בכך שהנאשמים יסירו את כל המחדלים, הן כלפי שלטונות מע"מ והן כלפי מס הכנסה, ועל אף שחלפה תקופה ארוכה מאז הודיעו הצדדים על הסדר הטיעון, הרי שכיום מודיעים הצדדים כי הנאשמים עמדו בתנאי זה, סילקו את מלוא חובם למס הכנסה, לרבות הסדר תשלומים לגבי חובות אחרים, וכן שילמו סכומים נכבדים למע"מ והם ממשיכים לשלם את יתרת חובם במסגרת הסדר תשלומים.

הנאשמים עבדו כקבלני עבודות אבן ושיש, ובמהלך ניהול העסק לא דיווחו למע"מ על מלוא עסקאותיהם, הגישו דו"חות כוזבים, לא ניהלו ספרי חשבונות כהלכה ואף הוציאו חשבוניות שלא כדין בסכומים המגיעים למאות אלפי שקלים. גם כלפי שלטונות מס הכנסה ביצעו הנאשמים עבירות חמורות של הגשת דו"חות כוזבים והשמטת הכנסות בסכומים גבוהים.

הצדדים חלוקים באשר למשך תקופת המאסר בפועל שתוטל על הנאשם 2, וכן לגבי גובה הקנסות שיוטלו על הנאשמים.

התובע מזכיר את מדיניות הענישה הנוגעת לעבירות מס, והמחייבת בדרך כלל מאסר בפועל וקנסות כבדים שיהפכו את העבירות לבלתי כדאיות, ומנמק את ההסדר במקרה זה בעובדה כי הנאשמים נטולי עבר פלילי רלבנטי או בכלל, כי הודו במיוחס להם וכן בעובדה כי הסירו כליל את המחדלים נשוא כתב האישום. עם זאת, סבור הוא כי בהסכמתה של התביעה לאפשר לנאשם 2 לרצות את מאסרו בעבודות שירות מוצתה מידת החסד הראויה לו נוכח אותן נסיבות מקלות, ועל כן יש לגזור עליו תקופת מאסר מירבית במסגרת ההסדר, דהיינו: 6 חודשים.

אשר לקנסות, מבקש הוא כי הקנסות יהיו בסכומים משמעותיים, וכך גם המאסרים על תנאי.

הסניגור מדגיש את הנסיבות המקלות שפורטו לעיל, וכן מוסיף את העובדה כי מדובר באנשים נורמטיביים שלא חטאו לפני הארועים נשוא כתב האישום וגם לא לאחריהם, כי הם מפרנסים יחידים של משפחותיהם, וכי הנאשם 1 מטופל בילד שחלה לאחרונה במחלת הסרטן, דבר שהפר את סדר החיים במשפחתו.

לטענתו, אין מקום לגזור על הנאשם 2 את מלוא תקופת המאסר האפשרית בהתאם להסדר, ומציג פסיקה לגבי מקרים דומים שבהם לא הוטל כלל עונש מאסר או שהוטלה תקופה קצרה יחסית.

אין חולק באשר לחומרת העבירות שעברו הנאשמים. מעבר לעצם החומר שבמעשים והגזילה מן הכיס הציבורי שאינה נופלת מכל מעשה גזילה אחר, מדובר בעבירות שנעברו לאורך תקופה לא מבוטלת, תוך מחשבה וכוונה ולא במעשה חד פעמי שניתן לראותו כמעידה.

מאידך, מכים הנאשמים על חטא, וזאת לא רק באופן מילולי אלא גם באופן מעשי, כפי שתואר לעיל. הם שכירים כיום ואינם מנהלים תיקים במע"מ או במס הכנסה, ובנסיבות אלו, ונוכח שאר הנסיבות המקלות שפורטו לעיל אכן אין מקום למצות את הדין עמם.

אשר לפסיקה שהוגשה, התובע לא הגיש אמנם פסיקה משלו, אך כידוע, ניתן היה ללא קושי למצוא גם פסיקה רבה ומגוונת בה הוטלו גם הוטלו עונש מאסר בפועל, ולתקופות משמעותיות על עברייני מס מסוגם של הנאשמים, וממילא לא ניתן ללמוד מן הפסיקה שהוגשה כי מדובר במדיניות של אי הטלת מאסר בפועל בעבירות מעין אלו.

לאחר ששקלתי את כל הנתונים והטיעונים כפי שפורטו לעיל, סבורני כי הסדר הטיעון בין הצדדים סביר וניתן לכבדו, וכי נוכח הנסיבות המקלות שפורטו, ניתן להסתפק בתקופת מאסר קצרה מעט מזו שביקש התובע.

מאידך, יש לגזור על הנאשמים קנסות משמעותיים, חרף הסרת המחדל והנסיבות המקלות, שכן אין באלו כדי לאיין את העבירה ועל העבריינים בכוח לדעת כי לא יהיה בהסרת המחדלים כדי לפטרם מעונש נוסף.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים עונשים כדלקמן:

על הנאשם 1:

1.קנס בדך 25,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 18 תשלומים חדשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.11.

במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולה לפרעון מיידי.