מדינת ישראל נ' זרקו

החלטה

בדיון קודם שנערך בעניינו של המשיב ביום 25/05/10 עתר בא כוחו להסתפק בהרחקתו בלבד מהמתלוננת ופרש טיעוניו בהרחבה.

החלטתי שניתנה באותו היום קבעה כי נוכח חומר הראיות שהוצג בפני, הרי שיש מקום כי לפחות בטווח קרוב יקבעו תנאי שחרור מוקפדים בעניינו של המשיב אשר יבטיחו פיקוח שימנע יצירת קשר עם המתלוננת וכי אין די בהרחקה בלבד.

החלטתי זו נומקה ואין לי אלא להפנות לנימוקי כפי שניתנו בהחלטה מיום 25/05/10.

בשל העובדה כי באותו דיון לא הוצגה בפני בית המשפט כל חלופה, דחיתי את המשך הדיון בעניינו של המשיב להיום.

בדיון היום טען ב"כ המשיב כי אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. ב"כ המשיב ביקש לשוב ולשכנע את בית המשפט כי נסיבות תיק זה מצדיקות שחרורו של המשיב בהרחקה בלבד.

ב"כ המשיב תמך טיעוניו בזו הפעם במכתב המצוי בתיק החקירה אשר לדברי המשיב עצמו נכתב על-ידי המתלוננת והודבק על ידה ברכבו, ממנו עולה כי המתלוננת מביעה את אהבתה אל המשיב ומביעה קושי להפרד מהמשיב ומבקשת את קרבתו.

לדברי ב"כ המשיב הדברים הללו אינם מתיישבים עם גרסת המתלוננת, לפיה שוב ושוב הבהירה למשיב כי אינה מעוניינת בקשר עימו.

ב"כ המשיב טוען כי המכתב מלמד כי המתלוננת העבירה למשיב מסרים סותרים ומבלבלים ובמעשיה תרמה אף היא להתנהגותו של המשיב כפי שמתוארת בכתב האישום.

ב"כ המשיב מלין על העובדה כי למרות שהמכתב נמסר למשטרה על-ידי המשיב כבר במועד בו נמסר לראשונה, לא טרחה המשטרה לבדוק הענין עם המתלוננת ולקבל התייחסותה האם אכן המכתב נכתב על ידה ונמסר למשיב ומתי.

יאמר מיד כי המכתב אינו נושא תאריך וכן לא מופיע עליו שמה של המתלוננת.

כשלעצמי אכן סבורה אני כי היה מקום שגרסת המשיב בענין זה תבדק בדיקה פשוטה ביותר עם המתלוננת על מנת לאמת או לשלול גרסתו ולוודא טווח הזמנים.

יחד עם זאת איני סבורה כי יש במסמך זה כדי להביא לכלל מסקנה כי אכן ניתן להסתפק בתיק בשלב זה בהרחקה בלבד מהמתלוננת ואנמק.

המשיב עצמו בחקירתו במשטרה הגם אם מצמצם את הטווח במהלכו הטריד את המתלוננת בשבועיים האחרונים, מודה מפורשות כי המתלוננת שלחה לו מסרון חד משמעי כי היחסים ביניהם נגמרו.

יאמר מיד כי גם אם בשב כלשהו במהלך החודשיים האחרונים העבירה המתלוננת למשיב מסר מבלבל ואולם בסופו של יום הבהירה לו בצורה חד משמעית כי אינה מעוניינת בכל קשר עימו, הרי שעל המשיב היה לכבד זאת והמתלוננת אינה חייבת לספק לו הסברים בדבר רצונה בניתוק הקשר.

כפי שקבעתי כבר בהחלטתי מיום 25/05/10, מהחומר המצוי בתיק החקירה עולה כי גם שעה ששוטר מבקש מהמשיב להפסיק להטריד את המתלוננת, הדבר אינו עושה כל רושם על המשיב אשר למשמע דברי השוטר מנתק את שיחת הטלפון ודקה לאחר מכן מתקשר פעם נוספת למכשיר הטלפון של המתלוננת ומבקש מהשוטר לאפשר לו לשוחח עם המתלוננת.

המשיב שנחקר תחת אזהרה מביע באופן חד משמעי דעתו כי אין כל פסול במעשיו. אינו מבין ומביע תמיהה מדוע מעשיו נתפסים כמהווים הטרדה. מודה כי מגיע לביתה בלילות וממתין לה שעות ארוכות. יושב מסתכל וממתין כי תרד מהבית ובכל הכבוד הראוי לא ניתן לקבל שום הסבר להתנהגות כזו אשר יש בה סימנים וקווים ברורים של התנהגות אובססיבית כלפי המתלוננת.

אין ספק בליבו של בית המשפט כי בלב המתלוננת פחד ואימה נוכח התנהלותו זו של המשיב המצרה את צעדיה וגורמת לה לתחושה כי עינו של המשיב פקוחה אחריה משך 24 שעות ביממה.

משכך לא שוכנעתי, גם נוכח המכתב שהוצג וגם בהנחה שמדובר במכתב שנכתב על-ידי המתלוננת ונמסר למשיב זמן קצר לאחר פרידתם, כי בעת הזו די בהרחקתו של המשיב מהמתלוננת.

כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 25/05/10 סבורני כי בטווח הקרוב לפחות, יש מקום לקבוע תנאי שחרור מוקפדים מבלי שיש בדבר לקבוע מסמרות כי מן הראוי שהמשיב ישהה במעצר בית מלא עד תום ההליכים.