מדינת ישראל נ' זריהן

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין תקיפת שוטר ואיומים. בהתאם לעובדות כתב האישום בתאריך 24/08/11 המשיב שב לארץ מחופשה בחו"ל. בהגיעו לביקורת גבולות בנתב"ג ביקש ממנו השוטר אלי מדיקר להתלוות אליו לשם חיפוש במזוודה שהיתה ברשותו. השוטר מדיקר והמשיב נכנסו לחדר החיפושים והשוטר שגיא שריג נטל את המזוודה לצורך ביצוע החיפוש. השוטר מדיקר ביקש מהמשיב לרוקן את תכולת כיסו והמשיב הוציא כסף ופנקס. השוטר מדיקר נטל את הפנקס ועיין בו, לפתע המשיב הכה את השוטר מדיקר באמצעות אגרופו בעין ימין, בתגובה, השוטר מדיקר דחף את המשיב, המשיב אחז בחולצתו של השוטר מדיקר וקרע אותה, המשיב גם קילל את השוטר מדיקר ואמר "יא בן זונה", "שרמוטה", "מניאק" וכן אמר לו "אני ארצח אותך". בעקבות מעשיו של המשיב, נגרמה לשוטר מדיקר חבלה קהה בעין ימין.

2.המבקשת הגישה כנגד המשיב בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, ובהחלטה מיום 28/08/11, הוריתי כי תנאי השחרור אשר נקבעו למשיב בהחלטת קצין משטרה מיום 24/08/11 ימשיכו לחייב אותו עד להחלטה אחרת. במסגרת תנאי שחרור אלה על המשיב לשהות במעצר בית בבית אימו, רח' משה דיין 93, חולון.

3.בדיון מיום 30/08/11 טען ב"כ המשיב כי אין בחומר הראיות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. ב"כ המשיב טען כי מחומר הראיות עולה כי השוטר הוא שתקף את המשיב.

4.בחומר הראיות קיימים דוחות פעולה ומזכרים של שני השוטרים הנזכרים בכתב האישום ועל פי האמור בהם השוטרים שריג ומדיקר ביקשו לבצע חיפוש סמים בכבודה של המשיב באולם הנכנסים בנתב"ג. בתחילה פגשו שני השוטרים יחדיו במשיב. השוטר שריג הודיע למשיב על כוונת השוטרים לבצע את החיפוש. לאחר מכן השוטר הלך לחדר החיפושים והשוטר מדיקר המתין עם המשיב להגעת הכבודה של המשיב.

5.לאחר שכבודתו של המשיב הגיעה, באו השוטר מדיקר והמשיב אל חדר החיפושים. המשיב ביקש לבדוק את כבודתו לפני התחלת החיפוש והשוטר שריג איפשר לו זאת. לאחר מכן הרים השוטר שריג את הכבודה לשולחן החיפוש ופתח אותה.

6.לדברי השוטר שריג, כשפתח את הכבודה שמע מאחורי גבו חילופי דברים, השוטר מדיקר שאל את המשיב במה הוא עוסק והמשיב השיב לו "מה זה עניינך" ולפתע שמע נפילה – אז הסתובב וראה את השוטר מדיקר והמשיב נאבקים, השוטר שריג ניסה להפריד ואז ראה את השוטר מדיקר עם ידו על עינו.

7.בהתאם למזכר השוטר מדיקר, שעה שהמתינו לכבודה של המשיב היו דין ודברים בינו לבין המשיב כאשר המשיב אמר שאינו יכול להרים המזוודה שלו והשוטר הרים אותה. לדברי השוטר, המשיב היה עצבני וכעוס. בדו"ח הבהרה מיום 25/08/11 הרחיב השוטר מדיקר לענין חילופי הדברים המצביעים על ויכוח בין המשיב לשוטר מדיקר, כאשר לדברי השוטר, המשיב התגרה בו באמירות כגון: "אני עושה מה שבא לי", "אני לא רואה אותך ממטר" ועוד כאשר השוטר אומר לו "אתה תעשה מה שאני אגיד לך" או "תקשיב טוב אני לא חבר שלך" וכו'.

8.לאשר אירע בחדר החיפושים, פרט השוטר מדיקר כי לאחר שהשוטר שריג הניח כבודת המשיב על שולחן החיפושים ביקש מהמשיב לרוקן את תכולת כיסיו, המשיב עשה כן והוציא פנקס. השוטר הסתכל בפנקס ואז המשיב הכה בו באגרוף בעין ימין וקרע חולצתו. לדברי השוטר לאחר מכן דחף את המשיב.

9.בחומר הראיות תעודת מרפאת נתב"ג מיום 24/08/11 בה צוין "בבדיקה אודם והמטומה בעין ימין, כאב חד בעין ימין, פצעי שפשוף בפנים", השוטר מדיקר הופנה לבית חולים להמשך טיפול. בתעודת חדר המיון, מרכז רפואי שיבא מצוינת חבלה קהה בעין ימין.

10.המשיב בהודעתו טען כי השוטר מדיקר פנה אליו מלכתחילה בבוטות והתנשאות והוא מפרט את חילופי הדברים ביניהם. יצוין כי הגם שתיאור חילופי הדברים אינו זהה לחלוטין לתיאור השוטר מדיקר, אין הבדלים מהותיים בגרסאות הצדדים לענין זה ולמעשה המשיב מאשר דברי השוטר מדיקר ביחס לדין ודברים שהתנהל בינו לבין המשיב עת המתינו לכבודת המשיב ואספו אותה.

11.באשר לאירוע התקיפה, גם לדברי המשיב, השוטר שריג עמד כאשר גבו מופנה למשיב ולשוטר מדיקר. לדברי המשיב, היה זה השוטר שהכה בו בשני אגרופים בצלעותיו, הוא נפל לספה, החל מקלל את השוטר וכאשר הוא שוכב על הספה השוטר הטיח את ראשו של המשיב בקיר, חנק אותו ביד שמאל, עמד להכות בו באגרוף בפנים ואז המשיב הניף ידו כדי להגן על פניו וכתוצאה מכך השוטר מדיקר נפגע בפניו. עוד לדברי המשיב, לאחר מכן השוטר מדיקר, השליך על המשיב מכשיר קשר אשר פגע בו באזור החזה והעורף.

12.משכך, מצויה בחומר הראיות גרסתו של השוטר מדיקר אל מול גרסת המשיב. בשלב הנוכחי גרסת השוטר בצירוף התיעוד הרפואי כאמור לעיל מבססים ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. מהתיעוד הרפואי ותמונות החבלות עולה כי מדובר בחבלה משמעותית וטענת המשיב כי היא כתוצאה מכך שהמשיב הגן בידו על פניו מוקשית. לא נעלמה מעיניי טענת המשיב כי גם הוא נפגע, אך מהאינדיקציות לפגיעותיו עולה כי החבלה של השוטר חמורה הרבה יותר משלו.

13.בשלב לכאורי זה גם יאמר בזהירות כי גרסת המשיב אינה עולה בקנה אחד עם גרסת השוטר שריג. שכן, לדברי השוטר שריג, לאחר ששמע נפילה הסתובב מיד לאחור וראה את השניים נאבקים. בנקודת זמן זו, השוטר מדיקר אחז בפניו לאחר שכבר נפגע בעינו. לגרסת המשיב, לאחר נפילתו, השוטר מדיקר המשיך לתקוף אותו, הטיח ראשו בקיר, ניסה לתת לו מכת אגרוף בפניו ורק אז גרם המשיב לחבלה בפניו של השוטר מדיקר עת המשיב ניסה להגן על עצמו לגרסתו. בהמשך, השוטר מדיקר גם השליך עליו מכשיר קשר. גרסתו של השוטר שריג לאשר ראה שונה כאמור לעיל. אוסיף כי גם לא סביר שלא היה מסתובב מיד כשהיה שומע את אשר התרחש לדברי המשיב.

14.ב"כ המשיב טען כי לא היתה היתכנות לכך שהמשיב יכה בשוטר כאמור בכתב האישום. זאת בשל נכותו של המשיב והעובדה שהוא אוחז בקב לצורך הליכה. סבורני, כי טענה זו מקומה להתברר בתיק העיקרי. לצורך שלב זה יצוין כי לא התרשמתי כי אין היתכנות כזו כטענת המשיב שכן אין טענה לנכות של המשיב בידיו והטענה נגד המשיב היא שהוא היכה במכת אגרוף.

15.ב"כ המשיב טען כי העובדה שבין המשיב לשוטר שריג לא היה כל ויכוח לא כל שכן מאבק פיזי מוכיחה כי השוטר מדיקר הוא שתקף את המשיב. אינני סבורה כי יש בעובדה זו שלעצמה כדי להוכיח את טענת המשיב לנוכח הראיות כאמור לעיל לטענת התקיפה המיוחסת למשיב.

16.באשר לטענת ב"כ המשיב בסתירות בין דו"ח הפעולה ודו"ח ההבהרה של השוטר מדיקר, העיון במסמכים אלה מעלה כי דו"ח ההבהרה מפורט יותר מדו"ח הפעולה אך לא מצאתי בין שני המסמכים כל סתירה מהותית.

17.משקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, מעצם העבירות המיוחסות למשיב וטיב המעשים בהם הוא נאשם, קמה כנגדו עילת מעצר בגין מסוכנות. יש לציין ביחס לעברו הפלילי של המשיב כי זה כולל 7 הרשעות קודמות בעבירות איומים, עבירות סמים, אחזקת סכין, עבירות רכוש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, בריחה ממעצר ועוד.

18.במצב דברים זה ובהתחשב בכך שממועד המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום חלף פרק זמן קצר מאוד, אינני רואה בשלב זה לשנות מתנאי השחרור אשר נקבעו למשיב.

19.תנאי השחרור אשר נקבעו למשיב ימשיכו איפוא לחול עליו.