מדינת ישראל נ' זפרני(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב למשך 3 ימים , זאת בהסתמך על הצהרת תובע שהוגשה על פי הקבוע בסעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק").

בדיון שהתקיים היום בפני במעמד נציג המבקשת (להלן: "החוקר"), החשוד ובא כוחו, חזר החוקר על האמור בבקשה וביקש הארכת מעצרו של החשוד לצורך הגשת כתב אישום, ונכון הדבר כי הצהרת התובע שהוגשה אינה כוללת אמירה מפורשת בדבר כוונה לעתור למעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו, אולם בהצהרה מצויין מפורשות מקורה החוקי, ודי בכך לצורך העניין.

הוראת סעיף 17 ד' האמורה דורשת אך הצהרה בדבר כוונה להגיש כתב אישום, זאת לצד הצורך מצד בית המשפט עצמו להשתכנע כי יש עילה לכאורה לבקש מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

המשיב נעצר לראשונה ביום 28.2.2010, ומעצרו הוארך, אף לאחר הגשתו של ערר בפני בית המשפט המחוזי, נותרה בעינה ההחלטה המורה על מעצרו של משיב זה.

לחשוד מיוחסות עבירת איומים, סיכון אדם בנתיב תחבורה ותקיפת סתם, זאת בנסיבות כפי שפורטו בהחלטת כב' השופט אבו טהה מיום 28.2.2010, במסגרתה הוארך מעצרו של המשיב עד ליום זה.

עילת המעצר הנטענת בבקשה דהיום הינה טענה לקיומה של מסוכנות, כאשר על פניו כוונת הדברים הינה כטענת ב"כ המשיב למסוכנות ממוקדת לכל היותר, אשר מופנת כלפי המתלונן הרלוונטי בתיק זה, ולא מעבר לכך .

יצויין כי בהחלטה הנזכרת לעיל, מצויין מפורשות כי המשיב נעדר עבר פלילי.

ב"כ המשיב סבור כי עסקינן במקרה אשר חרג מכל פרופורציה ראויה, וכי בנסיבות העניין, אל לו לבית המשפט להעתר לבקשה, ואין הוא מחוייב לכך אף בשלב זה, בו מוגשת הצהרת תובע ראוי ונכון כי המשיב ישוחרר לתנאי מעצר בית.

ב"כ המשיב מעורר אף טענות באשר לעובדות הנטענות העומדות ביסוד החשדות המיוחסים למשיב, אלא שמקומן של טענות אלו הינו בהליך העיקרי, ובשלב זה אין מקום להתעמק באלו.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי, כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17 (ד) לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים – זאת בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב ולקיומה של עילת מעצר כנגדו, בשל מסוכנותו לאחר. בעניין זה מוצאת אני מקום להפנות לקביעתו המפורשת של בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.3.2010, בעמוד 3, שורות 9 עד 11.

החשד כי המשיב עבר את העבירות המיוחסות לו הינו בר אחיזה בחומר החקירה, ואין המדובר בהשערה בעלמא.

לנוכח כל האמור, והואיל ומצויים אנו עתה בצהריי היום מצאתי מקום להעתר לבקשה ושלא להעדיף בשלב זה את שחרורו של המשיב על פני מעצרו. ככל שכתב אישום אכן יוגש לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים, תבחן כל חלופה מוצעת בהתאם למתחייב על פי הוראות הדין, ותוך הינתן הדעת באופן מעמיק אף לעניין הראייתי המועלה מטענות ב"כ המשיב.

לפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של החשוד עד ליום 3.3.2010 בשעה 12:00.

לא מצאתי כי יש צורך מעבר לכך, על מנת להערך להגשת כתב אישום בנסיבות הענין.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

אורית חדד, שופטת

הוקלד על ידי: שרונה מימון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: