מדינת ישראל נ' זעאתרה

החלטה

בפניי בקשה להורות על חילוט מוצג – נשק (להלן: "הנשק"), בהתאם להוראת סעיף 18 א' (א)(1) לחוק כלי היריה תשי"ט – 1949 (להלן: "החוק"), וכן לבטל את רישיון החזקת הנשק של המשיב לתקופה ממושכת.

המשיב מתנגד לבקשה על שני חלקיה.

כנגד המשיב הוגש לבית משפט זה כתב אישום, במסגרתו יוחסו לו ביצוען של עבירות אלימות בתוך המשפחה.

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 3.9.09, הגיעו הצדדים להסדר טיעון ולפיו המשיב יחזור בו מכפירתו, כתב האישום יתוקן, המשיב יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ובית המשפט יקבע, כי הוא ביצע את העבירות נשוא כתב האישום המתוקן, אך יימנע מלהרשיעו בדין. עוד הוסכם, כי בטרם יישמעו טיעוני הצדדים לעונש, יתקבל תסקיר שירות המבחן אודות המשיב. עוד הוסכם כי המבקשת תאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין ההרשעה , אם שירות המבחן ימליץ להימנע מלהרשיע את המשיב בדין (הכל ביחד יקרא להלן: "הסדר הטיעון").

בהתאם להסדר הטיעון, כתב האישום תוקן (להלן: "כתב האישום"). המשיב חזר בו מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום. על יסוד הודאת המשיב, קבעתי כי ביצע את העבירות נשוא כתב האישום וזאת מבלי שהורשע בדין, על פי הפירוט כדלקמן:

א.תקיפה סתם של בת זוג – עבירה לפי סעיפים 379 + 382 (ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

כן הוריתי על הגשת תסקיר בעניינו של המשיב. תסקיר כזה, כמו גם תסקיר משלים הונחו בפניי.

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 3.4.08 בסמוך לשעה 11.00, בבית בני הזוג בנצרת עילית, תקף המשיב את רעייתו (להלן: "המתלוננת") שלא כדין, בכך שדחף אותה בידיו. כן עולה, כי באותן נסיבות איים המשיב בפגיעה במתלוננת שלא כדין בכך שאמר לה "אם לא תתנהגי יפה יקרה לך משהו" וזאת בכוונה להפחידה ו/או להקניטה.

עוד עולה, כשבועיים עובר ליום 3.4.08, בעקבות ויכוח בין בני הזוג בגין מכתב אותו מצאה המתלוננת, תקף המשיב שלא כדין את המתלוננת בכך שדחף אותה בידיו.

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 14.4.10, בהתאם להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ובזיקה לאמור בתסקירי שירות המבחן אשר הוגשו בעניינו של המשיב, ביקשו ב"כ הצדדים, במשותף, לאמץ את המלצות התסקיר ולהטיל על המשיב צו מבחן למשך שנתיים וחיובו בחתימה על התחייבות כספית.

במעמד זה, עתרה המבקשת ליתן צו כמבוקש ברישא החלטה זו על שני חלקיו. בקשה זו, היא נשוא ההחלטה דנן.

בהקשר זה ציינה המבקשת, כי המשיב נעדר עבר פלילי וכי קיימות בעניינו נסיבות אישיות ומשפחתיות חריגות, כפי שפורטו בתסקיר. עוד ציינה, כי לאור חלוף הזמן, הודאת המשיב והחרטה שהביע וכן חסכון בזמן שיפוטי יקר, יש לאמץ את ההסדר וליתן צו בדבר מוצג כמבוקש, וכן להורות על ביטול החזקת רישיון הנשק של המשיב לתקופה ממושכת. לעיגון בקשה זו, הגישה המבקשת העתק מן החוק הרלוונטי ופסיקה רלוונטית.

במעמד זה, עתר ב"כ המשיב, כי בית המשפט יאמץ את הסדר הטיעון. כן הדגיש את הודאת המשיב והעובדה כי בהודאתו חסך זמן שיפוטי יקר. לעניין הנשק, ציין ב"כ המשיב, כי המשיב מחזיק בנשק משנת 82, אותו קיבל מאביו, שקיבל אותו מהשגריר האיטלקי. עוד ציין, כי מדובר ברובה מיוחד, העשוי מעץ ושהמשיב מחזיק בו למזכרת. עוד צויין, כי מאז שנת 92 אין הנשק בשימוש. גם לעניין ביטול רישיון כלי היריה, טען ב"כ המשיב, כי המשיב מחזיק ברישיון מאז שנת 82 וכי לא נרשמה לחובתו כל הפרה בהקשר זה. לפיכך, עתר ב"כ המשיב לדחיית הבקשה על שני חלקיה.

בהחלטה אשר ניתנה על ידי ביום 14.4.10, מצאתי לנכון לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים כמפורט לעיל ונמנעתי מלהרשיע את המשיב בדין. כן הוריתי על העמדת המשיב בצו מבחן למשך שנתיים וחיובו בחתימה על התחייבות כספית. ביחס לבקשה לחילוט הנשק ולביטול הרישיון לכלי יריה, קבעתי כי תינתן החלטה נפרדת, זוהי ההחלטה כאן.

דיון:

הבקשה שבפניי על שני חלקיה, באה בגדרם של הוראות סעיפים 18 ו- 18א' לחוק, אשר זוהי לשונם:

סעיף 18 לחוק קובע כדלקמן:

"(א) בצאת אדם חייב בדין על עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלי היריה שבו נעברה העבירה יוחרם לטובת המדינה".