מדינת ישראל נ' זנון(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים אשר ננקטו נגד המשיב ע"י המבקשת.

בהתאם למתואר בבקשת המדינה, נהג המשיב פעמיים ברכב כאשר סטטוס רשיון נהיגתו פסול והודע לו על היותו פסול מלנהוג.

בהתאם לעובדות כתב האישום אשר הוגש נגד המשיב, נהג המשיב ביום 12.6.10 רכב כאשר הוא פסול לנהיגה בעקבות הליך מנהלי אשר ננקט כלפיו ביום 25.2.10.

ביום זה נהג הנאשם ברכב כאשר הוא שיכור לכאורה.

יום למחרת, נפסל רשיונו של המשיב שוב ל-30 יום בהליך מנהלי ושוב לא הפקיד את רשיונו כנדרש לצורך תחילת מניית פסילתו.

ביום 8.11.10 ובעודו פסול, שוב נהג המשיב ברכב כאשר הוא שיכור לכאורה.

במעמד זה לא ציית לאות עצור שניתן לו ע"י שוטר וניסה למסור שם כוזב לשוטר שעיכבו.

בעקבות אירוע אחרון זה נעצר המשיב ביום 8.11.10 ומיום זה הוא עצור מאחורי סורג ובריח.

בהחלטה מפורטת אשר ניתנה על ידי ביום 12.11.10 נקבעה מסוכנותו של המשיב והנימוקים לקביעה זו על רקע הראיות שבתיק החקירה.

כמו כן נקבע כי בידי המדינה ראיות טובות לכאורה נגד המשיב.

בהתאם לקבוע בחוק, החלטתי כי טרם תנתן ההחלטה הסופית בבקשה זו, יש מקום לבחון חלופת מעצר לצורך איון מסוכנותו של המשיב.

לצורך כך הוזמן תסקיר מעצר אשר התקבל אתמול.

בהתאם לתסקיר (בו פרוט מורחב ביחס לאופיו, ומבנה אישיותו של המשיב) ניתן לאיין את המסוכנות בדרך של חלופת מעצר הכוללת מעצר בית מלא.

שרות המבחן אף בחן את החלופות המוצעות (אביו ודודו של המשיב) ומצא אותן כשירות וטובות לאיון המסוכנות.

שקלתי את המלצות שירות המבחן גם על רקע חקירת הערבים אשר בוצעה בנוכחותי באולם בית המשפט.

שקלתי את שאלת איון המסוכנות על רקע טיעוני ב"כ המדינה מול טיעוניו של ב"כ המשיב והגעתי לכלל החלטה כי אין בחלופות המוצעות כדי לאיין את המסוכנות.

כאשר המסוכנות חריגה וכוללת שני ארועים של נהיגה בשכרות ובזמן פסילה, נדרשות ערובות ובטוחות חריגות בטיבן כדי לאיין מסוכנות מסוג זה.

כעקרון, אני מקבל את עמדת שרות המבחן לפיה ניתן לאיין את המסוכנות בדרך של מעצר בית מלא, אולם, אין בערבים המוצעים ובמיקום המוצע לצורך מעצר בית מלא כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

צודקת התובעת כי גם טרם הארועים נשוא כתב האישום, גר המשיב בבית אביו ועובדה זו לא מנעה את שכרותו ונהיגתו פעמיים בזמן פסילה.