מדינת ישראל נ' זנו

גזר דין

הנאשם בפניי הורשע על סמך הודאתו בעבירה נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה; בעבירה על תקנה 169 ו', לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"). כן הורשע הנאשם בעבירה של גרימת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; בעבירה של סטייה מנתיב, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, ובנהיגה ללא רישיון רכב בתוקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל- 1970.

תמצית הטענה העובדתית היא כי ביום 06.12.10, בסמוך לשעה 17:30 נהג הנאשם ברכב אחוד מסוג "פורד" מ.ר. 67-933-16, ונסע ברח' טרומן, מכיוון כללי שדרות גולדה מאיר לכיוון שכונת רמות א, בירושלים.

על פי הנטען בכתב האישום, במהלך נסיעתו סטה הנאשם מנתיבו לנתיב הנסיעה הימין, ופגע ברשלנות בפח האשפה במקום. בהמשך, סטה הנאשם לנתיב הנסיעה השמאלי, תוך חציית אי תנועה בנוי ובמסלול נסיעה הנגדי. הנאשם, עלה עם גלגלי רכבו הקדמיים על המדרכה, לבסוף רכבו נעצר לאחר שהתנגש בתחנת אוטובוס ובתמרור במקום.

בנוסף נטען, כי הנאשם סירב להיבדק בבדיקת שכרות. והחזקה היא כי מי שמסרב להיבדק שיכור הוא.

משום חומרת העבירות המיוחסות לנאשם ולאור דו"ח המאפיינים, ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה לתקופה של שלוש שנים וקנס. התביעה הדגישה, כי מדובר בנאשם מסוכן, הנוהג משנת 1984 שבאמתחתו שלוש עשרה עבירות תעבורה קודמות.

מנגד, הסנגור הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם. ציין כי מדובר בנאשם בן 48, אב ל- שבעה ילדים. עוד ציין הסנגור, כי מדובר בנאשם נורמטיבי, העובד בתחום החינוך. הדגיש כי מדובר בנאשם קשה יום, המפרנס את משפחתו בדוחק רב. זאת ועוד ציין, כי אף על פי שמדובר בתיק עם ליקויים ראייתים, בחר הנאשם להודות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. משום שכך, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של שנתיים פסילה וקנס.

על פי כתב האישום הנאשם הואשם בעבירות שונות הנובעות מתאונת דרכים בה היה מעורב ולגביהן לא הכחיש את אחריותו. אין ספק, כי העבירות בהן הורשע הנאשם הינם עבירות חמורות ביותר. המסכנות לא רק את הנאשם אלא את כלל הציבור המשתמשים בכביש. במקרה דנן, מדובר בתאונת דרכים אשר בנס לא נפגעו אנשים אחרים זולת הנאשם. לאמור יש להוסיף, כי סירובו של הנאשם לעבור בדיקת שכרות, מהווה כמי שנהג בשכרות. ואכן, מסכים אני עם התביעה, כי עבירת הנהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה שהעונש עליה פעמים רבות הינו מאסר בפועל ופסילה ממושכת. וזוהי עמדתו הנחרצת של מותב זה. יחד עם זאת, לצד חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, יש לזכור כי לעולם מלאכת הענישה בשיטתנו הינה אינדיבידואלית, ועלינו להביא במסגרתה גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם. בעניין זה יפים דבריו של כב' הנשיא דאז כב' השופט ברק:

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" - אם תרצה פשרה - של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת "שקלול" זו אינה מלאבה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי, במסגרת המדיניות העונשית הכללית כפי שהיא מתבצעת על-ידי בתי-המשפט". ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 421.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ואת עברו התעבורתי של הנאשם, הגעתי למסקנה כי אין זה המקום לעונש מאסר בפועל. במקרה שלפנינו לנאשם נסיבות לא קלות. מדובר בנאשם יחסית מבוגר, אב לשבעה ילדים. עול פרנסתם של משפחתו עליו. כמו כן, מדובר בתאונת דרכים שתוצאותיה היו קלות, ולא נפגעו אנשים. הנאשם מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי. הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, נטל אחריות לביצוען וחסך מזמנו של בית המשפט.

לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, והאזנתי לסנגור שעשה כל שניתן היה לעשות בנסיבות העניין, ולאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, ואת תאונת דרכים שהייתה בענייננו, אני דן את הנאשם כדלהלן:

פסילה בפועל של שנתיים בניכוי החודש שהיה פסול מינהלית, כך שבפועל ייפסל הנאשם לתקופה של 23 חודש. הנאשם יפקיד רישיונו עד לתאריך 1.12.2011 והוא מוזהר שהעונש המקובל לנהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל. אציין, כי לא פסלתי אותו ליותר לאור מצבו הכלכלי, ובכדי שלא יצטרך לעשות מחדש מבחני רישוי.

הנאשם ישלם קנס בסך 4,000 ₪. או ארבעה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים כשהראשון שבהם ביום 1.1.2012.

מאסר על תנאי של שבעה חודשים למשך שלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה, או בזמן שכרות.

54678313זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.

5129371

5129371

54678313המזכירות תשלח העתק גזר הדין לתביעה ולב"כ הנאשם עו"ד ארז צ'צקס.

ניתן היום, 13 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: