מדינת ישראל נ' זמיר

החלטה

לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת במקביל להגשת כתב אישום בו מיוחסות למשיב עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, תקיפה סתם וגרימת נזק, בשני אישומים, האחד, מיום 11.5.11 והשני, מיום 16.8.11.

הסניגור טען לחולשת הראיות ואף טען, כי לא קמה עילת מעצר, ועל כן, עתר לשחרר את המשיב ללא תנאים מגבילים או לכל היותר בהרחקה מהעיר.

עיינתי בחומר החקירה, והגעתי למסקנה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

בשלב זה, על בית המשפט לבחון, האם קיים פוטנציאל ראייתי, אשר בהינתן בו אמון מלא, עשוי להביא להרשעת המשיב במיוחס לו.

בתיק מצויות תלונות של שתי מתלוננות , בנוגע לאישום השני, ובשלב זה, אין מקום לפקפק בעדויות המתלוננות ולהעדיף את עדות המשיב.

לגבי האישום הראשון, בנוסף לתלונות , קיים סרט אבטחה המתעד את האירוע ומעיד , כי המשיב תקף את התקיפה החמורה הראשונה, אשר גרמה למתלוננת הראשונה חבלה לא קלה בפניה, חבלה אשר ספק אם נגרמה כתוצאה מהטחת שקית ובה קופסת פלסטיק , כפי שטוען המשיב.

יחד עם זאת, מהסרט עולה, כי גם המתלוננת 1 ואחותה , תקפו את המשיב, ככל הנראה בתגובה לתקיפה שתקף את המתלוננת 1 ,ואין מדובר בתקיפה פעוטה או בניסיון להדוף אותו, אלא המתלוננת 2 רצה אחריו, מנסה לבעוט בו ולתפוס אותו וזאת בעת שהוא בורח ואף המתלוננת 1 רצה לעברו ודוחפת אותו על המדפים והם מחליפים מהלומות לאזור הפנים.

כמובן , שאין בכך כדי להביע עמדה בדבר התנהגותן של המתלוננת או הצורך בהגשת כתב אישום נגדן, אולם, לפחות בשלב מסוים, הפכה התקיפה לתקיפה הדדית ואין להתעלם מכך.

האירוע הראשון, הוא אירוע חמור שבו על רקע ויכוח על התור בסופר, המשיב היכה את המתלוננת עם שקית המכילה ככל הנראה קופסאות שימורים, שפגעה בפניה וגרמה לה חבלה באזור האף ולאחר מכן, במהלך תקיפת אחותה, גרם לאחותה חבלות בפנים, לרבות חתך בחלק הפנימי של השפה.

האירוע נשוא האישום השני, אמנם פעוט יחסית, אולם גם הוא אירע בסופר-מרקט כלפי קופאית, אשר תשובתה לא מצאה חן בעיני המשיב.

מדובר בדפוס התנהגות מטריד , אשר הביא את בית המשפט בהארכת מעצר לצורכי חקירה, למחשבה כי האירועים בוצעו על רקע בעיות נפשיות.

מעיון במכתב שחרור שנכתב על ידי פסיכיאטר בבית חולים ברזילי עולה, כי אין עדות למצב פסיכוטי פעיל ואין אינדיקציה לצורך בהתערבות פסיכיאטרית ואכן, שמעתי במס' מילים את המשיב היום, עובר לדיון , והוא אינו עושה רושם כמי שמצוי במצב פסיכוטי.

במצב דברים זה, אני סבורה, כי קיימת מסוכנות מסוימת מצד המשיב, אולם, לא במידה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

אני סבורה שיש מקום להורות על שחרורו של המשיב כבר עתה, בתנאים מגבילים, ובהמשך, לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית, ותסקיר מעצר, ייתכן שיהיה מקום גם לשנות את התנאים.

לאור כל האמור, יוכל המשיב להשתחרר מן המעצר בתנאים כדלהלן:

המשיב לא ייכנס לעיר אשדוד, למעט לפגישות בשירות המבחן או לדיונים בבית המשפט.

עד החלטה אחרת, יהיה המשיב מצוי 24 שעות בפיקוח מלא של אחד הערבים הבאים:

מר זמיר רפאל , מר זמיר יגאל ומר פרץ חיים.

מובהר , כי אין על המשיב איסור תנועה כלשהו, למעט איסור הכניסה לעיר אשדוד.