מדינת ישראל נ' זיתון(עציר)

החלטה

דברי רקע

1.בפני בקשה להחזרת תפוס שהינו רכב מסוג סובארו דגם B4, שנת ייצור 2011, והנושא מספר רישוי 6622067 (להלן – "הסובארו"). המבקשת טוענת שהינה הבעלים של הסובארו, אשר נתפס על ידי המאשימה במסגרת חקירה פלילית שהתנהלה כנגד אחיה של המבקשת, רמי זיתון (להלן – רמי). כנגד רמי הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום ברמלה במסגרת תיק מספר ת.פ. 11-11-16240 המייחס לו ביצועה של עבירה של סחר בסמים לפי סעיפים 13 ו- 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973.

2.על פי עובדות כתב האישום, במועדים הרלבנטים כתב האישום, הופעל על ידי המשטרה סוכן משטרתי סמוי במטרה לרכוש סמים מסוכנים מסוחרי סמים באזור השפלה (להלן- הסוכן). בין הסוכן לרמי קיימת היכרות מוקדמת. ביום 31.1.2011 התקשר הסוכן לרמי וקבע להיפגש עימו מתחת לביתו של הסוכן בעיר לוד (להלן – המקום). באותו היום רמי הגיע למקום עם הסובארו. הסוכן נכנס לסובארו ולאחר דין ודברים סיכמו השניים כי הסוכן ירכוש מרמי 40 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 325 ₪ לגרם. באותו היום, בשעה יותר מאוחרת, הגיע רמי פעם נוספת למקום ברכב מזדה 6 נהוג בידי אדם אחר שזהותו אינו ידועה למשיבה. רמי הוציא את ידו מהחלון ומסר לסוכן נייד טואלט מגולגל שהכיל סם במשקל 38.96 גרם נטו. כמו כן, באותו היום, רמי הגיע בשלישית למקום עם הסובארו. הסוכן נכנס לסובארו ומסר לרמי סך של 12,900 ₪ עבור הסם. רמי דרש מהסוכן 100 ₪ נוספים והסוכן השיב כי ימסור לו סכום זה בפעם הבאה שיבצעו עסקה.

3.בא כוח המבקשת אישר כי, לצורך ההליך שבפני, אין מחלוקת כי הסובארו שימש לביצוע העבירה של סחר בסמים לפי עובדות כתב האישום שהובאו לעיל. בא כוח המאשימה טענה כי בנוסף לכך שהסובארו שימש לביצוע עבירה של סחר בסמים, הינו אמור גם לשמש כראיה בתיק העיקרי שמתנהל כנגד רמי. המאשימה מתנגדת לשחרורו של הרכב וטוענת כי בכוונתה לבקש את חילוטו של הסובארו באם רמי יורשע בדין. אין מחלוקת בין הצדדים כי הסובארו נתפס מכוח הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט – 1969.

המסגרת הנורמטיבית

4.סעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט – 1969 (להלן "הפקודה") קובע כדלקמן :

"32.(א)רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

סעיף 33 לפקודה קובע את סמכותה של המשטרה להחזיק חפץ שהגיע לידיה לפי סעיף 32 לפקודה עד אשר יוגש לבית המשפט. סעיף 34 לפקודה קובע את סמכותו של בית משפט שלום לתת צו בענין התפוס על ידי מסירתו למי שתובע זכות בתפוס או לאדם פלוני או שינהגו בו בדרך אחרת. סעיף 39 לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לצוות על חילוטו של רכב שנתפס לפי סעיף 32 לפקודה. הוראות חילוט מקבילות קיימות גם בסעיפים 36א-ט לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973.

5.התכליות העיקריות העשויות לעמוד מאחורי דבר תפיסתו של חפץ לפי הוראות הפקודה הן שלוש במספר :

תפיסה לצורך מניעה – דהיינו תפיסת חפץ שקיים לגביו יסוד סביר כי הוא עשוי לשמש לביצוע עבירה (ראו סעיף 32 (א) לפקודה) ; או

תפיסה לצורך הבטחת אפשרות חילוט עתידית (סעיף 39 לפקודה) ; או

תפיסת חפץ לצורך הצגתו כראיה במשפט (סעיף 32 (א) לפקודה)

(ראו : בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", ניתן על ידי כבוד השופטת פרוקצ'יה).

6.בפסיקה נקבע כי רמת הראיות הנדרשת לצורך החזקתו של תפוס לאחר הגשת כתב אישום היא של יסוד סביר להרשעה שבאותו חפץ נעברה עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה (לשון סעיף 32 (א) לפקודה). בפסיקה נקבע שרמה ראייתית זו דומה היא לרף הראיתי הנדרש לצורך מעצרו של אדם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", החלטה מיום 26.11.09, פסקה 13 לדברי כבוד השופטת ארבל).

יחד עם כתב האישום שהוגש כנגד רמי הוגשה גם בקשה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. הבקשה למעצר עד לתום ההליכים נדונה בפני ובא כוחו של רמי טען להיעדר קיומן של ראיות לכאורה, או למצער לחולשה בראיות. בהחלטתי מיום 5.12.2011 בחנתי את הראיות בתיק וקבעתי שאכן קיימות ראיות לכאורה כי רמי ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום והטענה כי ישנה חולשה בראיות נדחתה. הקביעה בדבר קיומן של "ראיות לכאורה" משמעה קיומו של סיכוי סביר להרשעה.

7.סמכות התפיסה של המשטרה לפי הפקודה כפופה לביקורת שיפוטית ובכל מקרה יש לערוך איזון ראוי בין ההגנה על הזכות הקניינית של הפרט לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות בעזרת החפצים המאפשרים את ביצועם (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל פ"ד נד (2) 464, 470). כמו כן, לא הרי תפיסת חפץ כהרי המשך ההחזקה בו. לפיכך, לא די שתפיסת החפץ נעשתה בעילה מבוררת אלא יש לבחון אם הפגיעה נעשתה לתכלית ראויה ואם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינו פוגע בבעל הזכות בחפץ במידה העולה על הנדרש (רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל פ"ד נג(2) 312, 323).

8.במסגרת עריכת האיזון בין זכות הקניין של המבקש לבין ההגנה על האינטרס הציבורי על בית המשפט להתחשב בתכלית הקונקרטית המונחת בבסיס תפיסתו של החפץ. משנתבררה תכלית (או תכליות) תפיסת החפץ ששחרורו מתבקש, על בית המשפט לקבוע האם ניתן להשיג תכלית קונקרטית זו על דרך של קביעת "חלופת תפיסה" , היינו על ידי שחרור החפץ בתנאים הבאים להבטיח את מימוש תכלית התפיסה וזאת על מנת להביא לפגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הזכות בחפץ התפוס (בש"פ 9469/09 זיאדנה נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", ניתן ב- 3.12.09 פסקה 5 להחלטתו של כבוד השופט פוגלמן).

התנאים שבמסגרתם ישוחרר התפוס

9.השאלה באם בסופו של דבר הרכב נשוא הבקשה שבפני יחולט, או לא, תוכרע בתום ההליכים המשפטיים. ענייננו עתה בשלב הביניים ובסעדים שונים שנועדו להבטיח את מימוש החילוט, באם בית המשפט יורה על כך בסופו של הליך. התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך שחרורו של רכב, שנתפס על יד המשטרה, וזאת בשלב הביניים עד להכרעה סופית בתיק העיקרי, כוללים התחייבות עצמית, הטלת עיקול על הרכב, עריכת פוליסת ביטוח מקיף ורישום המדינה כמוטב בפוליסה, והפקדה במזומן שנעה בין % 25 ל- % 30 מערך הרכב. ראו בענין זה :