מדינת ישראל נ' זירעיני(עציר)

החלטה

1.ביום 09.02.14 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו את העבירות שלהלן:

א.סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ב.מסירת ידיעה כוזבת, עבירה לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין.

ג.הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א'(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

ד.הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ה.אי ציות להוראות שוטר, עבירה לפי סעיף 23(א) לתקנות התעבורה ביחד עם סעיפים 62(2) ו- 68 לפקודת התעבורה הנ"ל.

ו.גרימת נזק לאדם ורכוש, עבירה לפי סעיפים 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 ביחד עם סעיפים 62(2) ו- 68 לפקודת התעבורה.

ז.נהיגת רכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970.

ח.נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיפים 10(א) ביחד עם סעיפים 62(2) ו- 68 לפקודת התעבורה הנ"ל.

ט.אכיפה בדרך שאינה פנויה, עבירה לפי סעיף 47(ד) לתקנות התעבורה ביחד עם סעיפים 62(2) ו- 68 לפקודת התעבורה הנ"ל (מספר רב של מקרים).

י.נהיגה בניגוד לכיוון התנועה בכביש חד סטרי, עבירה לפי סעיף 37 לתקנות התעבורה יחד עם סעיפים 62(2) ו- 68 לפקודת התעבורה.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בקשה בה עסקינן ובדיון שהתקיים ביום 06.03.14 הצהיר ב"כ המשיב כי הוא מסכים לקיומה של תשתית ראייתית לרבות עילת מעצר אך ביקש להפנות את המשיב לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר מעצר בעניינו, על מנת ששירות המבחן יחווה דעתו לגבי מידת התאמתו לשחרור בחלופת מעצר. ב"כ המבקשת טען בתגובה כי הוא עומד על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בשל חומרת מעשיו, לא התנגד להפנייתו לשירות המבחן, תוך ציון שב"כ המבקשת לא תהיה כפופה למסקנות התסקיר וכי הם יעמדו על מעצרו.

3.אכן המשיב הופנה לשירות המבחן, הוגש תסקיר מעצר בעניינו ובתסקיר שירות המבחן המליץ על שחרורו לחלופת מעצר המתבטאת במעצר בית בישוב מגדל בפיקוחם של הגב' רונית והגב' סנא אחותו של המשיב, כל זאת בצירוף איזוק אלקטרוני.

4.ב"כ המבקשת התנגדה לשחרור וביקשה לא לקבל את המלצות שירות המבחן, עמדה על חומרת מעשיו של המשיב ולטענתה משיב זה אינו ראוי לשחרור בחלופת מעצר בשל מסוכנותו, תוך ציון והדגשה על עברו הפלילי המכביד ועיקר שלחובתו שתי הרשעות של בריחה ממשמורת חוקית לרבות עבירת התחזות.

5.מאידך, טען ב"כ המשיב שניתן יהיה לשחררו בחלופת מעצר וכי הגוף המקצועי, קרי שירות המבחן, המליץ על כך ועל כן יש מקום לשחררו ויש בחלופת המעצר כדי לאיין את מסוכנותו, כך טען ב"כ המשיב.

6.לאחר עיון בבקשת המעצר, טענות ב"כ שני הצדדים ועיון בתסקיר שירות המבחן, הריני לקבוע כי אינני יכול לקבל את עמדתו של ב"כ המשיב. מדובר במשיב אשר עברו הפלילי העשיר מלמד על כך שאין לתת בו אמון, ובעיקר בשל העבירות של בריחה ממשמורת חוקית והתחזות לאדם אחר. מעשיו של המשיב לרבות עברו הפלילי מלמדים על מסוכנות גבוהה ובעיקר מלמדים שאיננו ראוי למתן אמון בנוסף לכך שהחלופה אשר הוצעה, לטעמי אינה מספקת ואינה ראויה.

7.אי לכך, וללא כל קשר להתאמת החלופה אשר הוצעה לשירות המבחן או אי התאמתה, אני מחליט לקבל את הבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תשע"ד, 01/04/2014 במעמד הנוכחים.

תאופיק כתילי, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: