מדינת ישראל נ' זיפ

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרה של החשודה עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשודה נעצרה לראשונה ביום 30.10.2010 בשעה 20:25.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשודה ובא-כוחה, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרה של החשודה למשך 3 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשודה חשד בדבר ביצוע עבירות של גניבה, בכך שביום 23.10.2010, החשודה גנבה מחנות "רולקס שואו" במלון רויאל גארדן באילת, טבעת בשווי 19,662 ₪, ולמחרת היום ניסתה למכור אותה בחנות אחרת בטיילת, שמשם גנבה שעון מספר ימים קודם לכן. כמו כן החשודה דרושה בעניין חידוש הליכים במספר תיקים כנגדה.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש, העלמת ראיות והתחמקות מהליכי משפט.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשודה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשודה עברה את העבירות המיוחסות לה בבקשה.

הראיות בשלב זה מלמדות כי החשודה ניסתה למכור טבעת שנחזית ככזו שנגנבה יום קודם לכן, וזאת לאחר שקיים זיהוי פוזיטיבי של החשודה בשתי החנויות. זאת בנוסף לאינדיקטורים נוספים שלא אפרט בשלב זה, המקימים חשד מוצק כנגד החשודה, מעבר לנדרש בשלב זה של הארכת המעצר.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשודה עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורה יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורה יכול ויביא לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותה של החשודה, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרה של החשודה עד ליום 02.11.2010 עד השעה 12:00.

11.תיק החקירה מושב לחוקר.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: