מדינת ישראל נ' זימרו

הכרעת דין

על יסוד הודיית הנאשם באמור בעובדות כתב האישום המתוקן אני מרשיעו בעבירה המפורטת בו.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תשע"ב, 10/05/2012 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

החלטה

מתקבל ומסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תשע"ב, 10/05/2012 במעמד הנוכחים.

ארז יקואל, שופט

ב"כ המאשימה:

כתב האישום תוקן ומותן. כמו כן נראה כי המאבטח לכאורה נגע בכתפו של הנאשם ובשל כך הנאשם דחף את המאבטח. מבלי להקל ראש בחומרת העבירה והעובדות המיוחסות בכתב האישום, מדובר בגידופים כלפי מאבטח וכן דחיפתו. הגם שלנאשם הרשעה טרייה בעבירת תגרה נראה כי היא מוקדמת לאירוע נשוא האישום ומאז מועד כתב האישום לא נפתחו תיקים נוספים. לאור אלו אני סבורה שענישה צופה פני עתיד והתחייבות מאזנת בין כלל השיקולים ונבקש לכבד.

ב"כ הנאשם:

נבקש לכבד. מדובר בתיק שנסיבותיו מהרף מאוד נמוך, מי שיזם את המגע הראשוני היה המאבטח למרות שהנאשם שעה לבקשת המאבטחים לצאת את המקום ולא התנגד. הנאשם הודה וחסך ולקח אחריות. מדובר במי שכיום עובד במחלבות גד וסבורה שההסדר ראוי ומאוזן.

הנאשם:

מאשר את ההסדר. אין לי מה להוסיף.

גזר דין

הנאשם הורשע כהודייתו בעבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382 א' (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשם יליד 1988 ובעברו שתי הרשעות וגמר דין בעבירות אלימות כלפי גוף ורכוש, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 14.11.10, סירב הנאשם לדרישת מאבטחי בית משפט השלום ברחובות לצאת את אולמו של אחד המותבים. הנאשם גידף את אחד המאבטחים ובהמשך ומשהובל על ידו אל מחוץ לאולם, תקפו הנאשם בכך שדחפו.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון.

ככלל, יאשר בית משפט הסדר טיעון ככל שעומד בדרישות "גישת האיזון".

בע"פ 1958-98 – פלוני נ' מ"י, תק-על 2002, 820, נקבע כך:

"בהתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב שהתביעה מייצגת מצד אחד, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם מצד אחר, יכבד ביהמ"ש את הסדר הטיעון. ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו, בין היתר, את המגמה העקרונית לעידוד הסדרי טיעון".